כל מה שרצית לדעת על לאופולד השלישי, מלך הבלגים:
לאופולד השלישי ( 3 בנובמבר 1901 – 25 בספטמבר 1983) היה מלכם הרביעי של הבלגים.
הוא מלך החל מה־23 בפברואר 1934 ועד לוויתורו על הכס לטובת בנו ב־16 ביולי 1951.
לאופולד השלישי היה בנם של אלברט הראשון ואשתו אליזבט.
ב־1926, הוא פגש בסטוקהולם את הנסיכה השבדית אסטריד (שנולדה ב־17 בנובמבר 1905), בתו של קרל, נסיך שבדיה ואחייניתו של מלך שבדיה גוסטב החמישי.
הם התחתנו באותה השנה ונולדו להם שלושה ילדים:
ז'וזפין-שארלוט (Joséphine-Charlotte), שהפכה לימים להיות הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
בודואן (Baudouin), לימים מלך בלגיה בודואן
אלברט (Albert), לימים מלך בלגיה אלברט השני
בתאונת דרכים שאירעה ב־1935 בקיסנאכט שבשווייץ, נהרגה המלכה אסטריד והמלך נפצע.
אל מול האיום הגרמני, החליטה ממשלת בלגיה ב־1936 לשמור על נייטרליות, על אף היותה בת ברית של צרפת ובריטניה עד אז.
למרות זאת, נכבשה בלגיה על ידי גרמניה ב־10 במאי 1940.
לאופולד אשר שימש כמפקדו העליון של הצבא החליט על כניעה מוחלטת ללא תנאי למרות התנגדות הממשלה, בראשותו של איבר פיירלו.
החלטה זו הייתה בין הסיבות ל"בעיה המלכותית" אשר היה הבסיס לוויתורו על כס המלכות מאוחר יותר.
הוא נישא שוב בנישואים מורגנטים ב־1941 לליליאן באלז (Lilian Baels); ביקורת נמתחה על העובדה שהוא חוגג את נישואיו בעוד ארצו שרויה תחת כיבוש.
ונולדו להם שלושה ילדים:
אלכסנדר, נסיך בלגיה, נולד ב־18 ביולי 1942.
נישא ב־14 במרץ 1991 ללאה וולמאן (Léa Wolman) שנולדה ב־2 בדצמבר 1951.
מארי-כריסטין (Marie-Christine), נסיכת בלגיה, נולדה ב־6 בפברואר 1951.
נישאה ב־23 במאי 1981 לפול דרוקר (Paul Drucker), התגרשה ממנו תוך זמן קצר (ב־9 ביולי 1981) ונישאה לז'אן-פול גורז' (Jean-Paul Gourges) ב־28 בספטמבר 1989
מארי-אזמראלדה (Marie-Esmeralda), נסיכת בלגיה.
נולדה ב־30 בספטמבר 1956.
נישאה ב־4 באפריל 1998 לסלוואדור מונקאדה (Salvador Moncada).
עובדת כיום (2006) כעיתונאית תחת השם אזמראלדה דה-רטי (d'Esmeralda de Réthy), שם הנעורים של אמה
על אף היותם נסיכי בלגיה, ילדים אלו אינם יכולים להיות יורשי הכתר, מאחר שאמם הנה מפשוטי העם.
בניגוד לבית המלוכה של הולנד, שעבר כולו לגלות עם הכיבוש הגרמני, המשיכו לאופולד ובני משפחתו לחיות בארמונם בלאקן במהלך רוב שנות הכיבוש.
ליאופולד אף נסע להיוועד עם היטלר בברכטסגאדן.
ממשלת בלגיה הגולה בלונדון סירבה להכיר בו כשליט לגיטימי באותן שנים.
ב־1944, נלקח לאופולד יחד עם משפחתו על ידי הנאצים למעצר בית בטירה בגרמניה ולאחר מכן באוסטריה, והם שוחררו על ידי צבא ארצות הברית במאי 1945.
רבים בבלגיה ראו במלך משתף פעולה עם הנאצים, והתנגדו נמרצות לשובו לכס המלכות.
אחיו, הנסיך שארל, מילא בינתיים את תפקיד העוצר, בעוד המלך ומשפחתו ממתינים בשווייץ.
ב־1950, נערכה בבלגיה "התייעצות עממית" (שכן החוקה הבלגית אוסרת – גם כיום – על ביצוע משאל עם) והוחלט ברוב קטן כי המלך ישוב לתפקידו, למרות התנגדות גדולה של הוולונים, שדוכאו תחת הנאצים (תורת הגזע הנאצית ראתה בפלמים ארים והנאצים הפלו אותם לטובה).
משחזר לאופולד לבריסל הוא התקבל בגל של הפגנות ושביתות, שהידרדרו עד מהרה לאלימות.
עימותים פרצו ברחבי המדינה, במיוחד בולוניה, בדרישה לבטל את מוסד המלוכה, ומספר מפגינים נהרגו; בשלב מסוים נראה היה כי בלגיה עומדת על סף מלחמת אזרחים.
בסופו של דבר נאלץ לאופולד השלישי לתת את המושכות בידי בנו בודואן על מנת לשמור על אחדות המדינה, ולוותר סופית על הכס לטובת בנו ב־1951.
לאופולד השלישי השפיע על מלכותו של בנו עד לנישואיו של זה.
לאחר מכן, פרש לאופולד לארמון המלכותי בארז'נטיי (Argenteuil) והשקיע את מירב זמנו במחקר מדעי ובמסעות מחקר.
לאופולד השלישי נפטר ב־25 בספטמבר 1983.