כל מה שרצית לדעת על לבלר (עוף):
לַבְלָר (שם מדעי: Sagittarius serpentarius) הוא מין יחיד במשפחת הלבלריים שבסדרת דורסי היום.
הוא ייחודי בין שאר חברי הסדרה ברגליו הארוכות במיוחד, בנוצותיו הארוכות ובאופן התנהלותו על הקרקע.
השם "לבלר" (שפירושו: פקיד, רשם) ניתן לו בשל הנוצות הארוכות המזדקרות מראשו, שהזכירו לחוקרי המין את עטי הנוצה שהיו מעטרים במאה ה-19 את ראשי הפקידים.
יש סברות שהשם הלועזי נגזר מהביטוי בערבית לעוף דורס – "סאקו אטייר".
שם המין בלטינית (Sagittarius serpentarius) מתורגם כקשת (איש הדורך קשת) של הנחשים.
הלבלר מצוי בשטחי יבשת אפריקה, דרומית למדבר סהרה.
הוא ימצא בעיקר בשטחי עשב פתוחים אך גם בכל קרקע שאינה סבוכה מצמחייה, אפילו אדמות חקלאיות.
את עיקר תנועתו עושה בהליכה ובריצה מהירה, ובשיטה זו עובר ביום 30 ק"מ לפחות.
הלבלר ניזון ממגוון בעלי חיים אותו הוא מוצא וצד על הקרקע: יונקים קטנים, מכרסמים, לטאות, נחשים, צבים, חרקים, ציפורים וביצים.
את הטרף הורג הלבלר בעזרת כפות רגליו החזקות, ובעיקר בעזרת הטפר החיצוני שאותו מכוון הלבלר אל חיבורי הגולגולת.
הלבלר פורש את כנפיו וציצית ראשו עומדת, בשעה שהוא מקפץ במהירות על הטרף ונועץ בו את טפריו.
במידה והטרף גדול מכדי להיבלע בשלמות, הלבלר מקפץ עליו קדימה ואחורה עד אשר הוא נקרע לחתיכות הניתנות לבליעה.
נוצות חזו אפורות וקצוות כנפיו שחורות.
סביב עיניו כתם כתום-אדום.
משערים כי צבע בוהק זה מטעה מיני נחשים מסוימים, אותם תוקף המין.
ידוע שעופות דורסים רבים, הניזונים מנחשים הם בעלי צבעים דומים באזור הפנים.
ללבלר שיטת הטעיה נוספת עבור נחשים.
בהתקרבו לנחש הוא מצמיד את זנבו הארוך לאדמה.
הנחש התוקף, שאינו מבדיל בין רגלו של העוף לבין זנבו, מבזבז את ארסו על נוצות הזנב החלולות שאינן מוליכות ארס.
הלבלר נשאר עם בת זוגו לכל החיים, אך אורח חייו אינו חברתי ובני הזוג שומרים מרחק אחד מהשני ולעתים רחוקות נצפים ביחד, למעט בתקופת החיזור ובתקופת גידול הצאצאים.
על אף שהותו הרבה על הקרקע, הלבלר מיטיב לעוף ומעופו נאה ביותר.
בעת סכנה יזנק במהרה באוויר ויעופף הרחק מהסכנה.
הוא ישן ומקנן בעצים רחבים, לרוב עצי שיטה.
קינו עשוי להגיע לשני מטרים בקוטרו, אך מוטלות בו 2 עד 3 ביצים בלבד.
הנקבה דוגרת על הביצים במשך 45 ימים.
הגוזלים ישארו בקן כ-3 חודשים, ויעזבו את הקן כשבוע לאחר שילמדו לעוף.
הלבלר ציפור שקטה בדרך כלל, היא משמיעה קולות המזכירים קרקור לעתים נדירות, בעיקר בתקופת החיזור.
הגוזלים מטים את ראשם לאחר כאשר משמיעים צווחותיהם, בדומה למיני עיטים ועיטמים מסוימים.
הלבלר הוא הציפור הלאומית של סודאן.
איור של לבלר