לוקוס (ארכאולוגיה)


כל מה שרצית לדעת על לוקוס (ארכאולוגיה):
לוֹקוּס הוא מושג בארכאולוגיה המשמש לציון שכבות עפר בחפירות ארכאולוגיות הנראות אחידות למראה.
אחידות זאת יכולה להצביע על כך ששכבות עפר אלה וכל התכולה שנמצאת בהן, כגון כלי קרמיקה או כל ממצא אחר, שייכות לאותו פרק זמן.
לוקוסים נוספים יכולים להיפתח בהתאם למאפייני החפירה כמו: רצפה, מילוי של בור, אגן, ועוד.
מקור המילה בשפה הלטינית (locus) ופרושה מקום.
הלוקוסים משמשים לתיעוד התהליך ההרסני של החפירה, והם תולדה של פיתוח שיטת רייזנר-פישר, אשר עוקבת אחר ארכיטקטורה כסמן לשכבות בתל.
כך נסגר לוקוס בהגעה ליסוד של קיר או לראשו, ונפתחים לוקוסים חדשים משני צידיו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ללוקוס (ארכאולוגיה):
קצרמר ארכאולוגיה
מונחים בחפירה ארכאולוגית