כל מה שרצית לדעת על לוקיוס אלבינוס:
לוקיוס אלבינוס היה נציב יהודה מטעם הקיסרות הרומית בין השנים 62 עד 64 לספירת הנוצרים.
עם מותו של הנציב הרומי פסטוס (62 לספ') נשלח ליהודה נציב חדש ושמו אלבינוס.
בתקופתו גברו העושק, הניצול וגביית המסים המיוחדים שביהודה.
יוסף בן מתתיהו מתאר כמי ש"לא הלך בדרכיו (של קודמו) ולא נבצר ממנו כל דבר נבלה, ונקל היה בעיניו לנהוג את משרתו בזדון ולמלא אוצרותיו כסף-המסים, לגזול מכל איש את רכושו וגם להכביד על כל העם את עול המסים, כי עוד מלאו לבו לקרוא דרור לאסורים אשר נתפשו במעשי שוד, בקחתו כופר מקרוביהם" (יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים, ספר ב' יד).
למצב בעייתי זה תרמה העובדה שבלב האימפריה הרומית, במרכז השליטה ברומא, גברו השחיתויות, האינטריגות הפוליטיות ותפקוד לקוי של הסנאט.
במצב כזה ניצלו הנציבים ביהודה, ובעיקר על רקע העובדה, שמידת הפיקוח על מעשיהם ודרכם הייתה רופפת, אם בכלל, כדי להתעשר על חשבון המקומיים, ולהציג, בעת הצורך, את היהודים כגורם מרדני, שאין להתייחס ברצינות לטענותיו (כגון אלה שהתגבשו כנגד הנציבים).
המריבות וההתנגשויות הפנימיות בירושלים הפכו לדבר שבשיגרה, בעיקר בלטו בקנאותם ובטירוף התנהגותם ה"סיקריים", שלעתים היו פושטים על כפרים שלמים ובוזזים את רכושם.
מריבות, שגלשו לפסים אלימים, נרשמו גם בקרב משפחת הכהונה הגדולה, וזאת על רקע העובדה שאגריפס השני היה מרבה להחליף את הכוהנים הגדולים.
המצב בירושלים התדרדר עד כדי כך, שהכוהנים הגדולים ומשפחות האצולה שכרו כנופיות אלימות כדי לפגוע אלו באלו.
גורמים מרדניים בירושלים שיחדו את אלבינוס כדי שיאפשר להם לפעול באלימות בראש חוצות באין מפריע.
המצב הביטחוני הבעייתי הגיע לידי כך ש"כל איש נבל אסף לו גדוד והתייצב בראשו כראש-שודדים או כמושל עריץ ונושאי כליו עזרו לו לעשוק את האזרחים השקטים .
.
.
ועריצים (יהודים) רבים רדו בזדון וזרע החורבן העתיד נשלך אל האדמה" (יוסף בן מתתיהו שם).
כישלונו של אלבינוס בנציבותו גרמו לשנאה רבה בקרב היהודים כנגדו, כמו שיוספוס מראה בכתביו ואף בימיו החל להתנבא נביא בשם ישוע בן חנניה, אשר ניבא על חורבן ירושלים, אולי כי נואש מדרך תפקודו של אלבינוס ותפקודה של ירושלים בכלל.

מושלים בפרובינקיית יהודה / סוריה פלשתינה

מגלות ארכלאוס עד המלך אגריפס (41-6 לספירה)

פרפקטים
קופוניוס (9-6) • מרקוס אמביבולוס (12-9) • אניוס רופוס (15-12) • ואלריוס גראטוס (26-15) • פונטיוס פילאטוס (36-26) • מארקלוס (37-36) • מארולוס (41-37)

ממות אגריפס עד פרוץ המרד הגדול (66-44 לספירה)

פרוקאטורים
קספיוס פאדוס (46-44) • טיבריוס יוליוס אלכסנדר (48-46) • ונטידיוס קומאנוס (52-48) • אנטוניוס פליקס (60-52) • פורקיוס פסטוס (62-60) • לוקיוס אלבינוס (64-62) • גסיוס פלורוס (66-64)

בזמן המרד הגדול (70-66 לספירה)

מושלים זמניים
אספסיאנוס • טיטוס • מרקוס אנטוניוס יוליאנוס (תאריכים לא ידועים)

מחורבן בית שני עד דיכוי פולמוס קיטוס (117-70 לספירה)

מושלים בדרגת פרו-פראייטורים
סקסטוס וטולנוס קריאליס (71-70) • סקסטוס לוקיליוס באסוס (73-71) • לוקיוס פלביוס סילבה (81-73) • סלווידנוס (86-81) • פומפיוס לונגינוס (90-86) • טיטוס פומפוניוס באסוס (93-90) • סקסטוס הרמטידיוס קמפנוס (96-93) • סקסטוס אטיוס סוברנוס (?) • טיבריוס קלודיוס אטיקוס הרודס (102-99) • גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס (105-102) • פומפיוס פלקו (108-105) • טיבריאנוס (117-114 לספירה)

מפולמוס קיטוס עד סוף מרד בר כוכבא (136-117 לספירה)

מושלים בדרגת פרו-קונסולים
לוסיוס קווייטוס (118-117) • לוקיוס קוסוניוס גאלוס (120-118) • פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס (125-122) • קווינטוס טיניאוס רופוס (134-130) • יוליוס סוורוס (136-134)

סוריה-פלשתינה: מסוף מרד בר כוכבא (234-136 לספירה)

מושלים בדרגת פרו-קונסולים
קאלפורניוס אטיליאנוס (סביב 139) • דומיטיוס סנקה • ד.
ואליוס פידוס (סביב 150) • קוינטיאנוס (סביב 152) • דקימוס סיוס סנקה (157-155) • גאיוס יוליוס סוורוס • מקסימוס לוקיליאנוס • יוליוס קומודוס (165-162) • פלויוס בואתוס (עד 170/169) • ארוקיוס קלרוס (שנות ה-70) • יוליוס לפידיאנוס (סביב 186) • מרקוס אולפיוס ערביאנוס (אמצע שנות ה-90) • מרקוס יוניוס מקסימוס (199-198)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

מקור: https://he.
wikipedia.
org/w/index.
php?title=לוקיוס_אלבינוס&oldid=15916984
קטגוריות: נציבים רומאים ביהודהרומאים בתקופת הקיסרותקצרמר אישיםקטגוריה מוסתרת: קצרמר – כל הערכים

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ללוקיוס אלבינוס:
•נציבים רומאים ביהודה
•רומאים בתקופת הקיסרות
•קצרמר אישים