כל מה שרצית לדעת על לו יהי:
לו יהי הוא שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר במלחמת יום הכיפורים, ונעשה מאז לאחד מסמלי המלחמה.
בטרם המלחמה, החליטה נעמי שמר לכתוב מילים עבריות לשירם של הביטלס "Let It Be".
לדבריה, לא אהבה את תרגום שם השיר ל"שיהיה", וחשבה שיש לתת לו את השם "לו יהי".
עם פרוץ הקרבות, כתבה את המילים המבטאות תקווה לסיום מהיר של המלחמה ולשלומם של חיילי צה"ל ("זה סוף הקיץ, סוף הדרך, תן להם לשוב הלום / כל שנבקש – לו יהי").
אף כי פול מקרטני עצמו, פירש את מילות השיר בצורה שונה מהבנתה של נעמי שמר והסביר כי "Let it Be" הוא "אל תדאג – הנח לדברים להיות כפי שהם".
כשהשמיעה שמר את השיר לזמרת חוה אלברשטיין על מנת שתבצעו, טען מרדכי הורוביץ, בן זוגה של שמר, שחזר משירות מילואים, כי יש להתאים לשיר זה מנגינה מקורית, במקום הלחן של "Let It Be", ואמר לה: "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית".
שמר שינתה את הלחן כך שיתאים למילים העבריות.
בערב חג הסוכות 1973, ביצעה אותו שמר בתוכנית מיוחדת של הטלוויזיה הישראלית "מפגש אומנים", וזמן קצר לאחר מכן הקליטה אותו יחד עם שלישיית הגשש החיוור.
אלברשטיין, שמר ו"הגששים" שרו אותו בפני החיילים הלוחמים, והוא הפך לשיר המבטא את הכאב והתקווה שקיננו בהם בעת המלחמה.
כן בצעו אותו אומנים נוספים שבאו להופיע בפני הלוחמים, כמו עליזה קשי.
השיר, בביצוע של חוה אלברשטיין ושולי נתן, נכלל בתקליטי אוספים של שירי מלחמת יום הכיפורים שהופיעו בסוף 1973 ותחילת 1974 וזכה לתשבחות.
השיר בביצוע אלברשטיין נכלל באלבומה "לו יהי" מ-1973, והביצוע של שמר ו"הגששים" נכלל באלבום "הגשש החיוור בשירי נעמי שמר" מ-1979.
הבית השני של השיר ("אם המבשר עומד בדלת, תן בשורה טובה בפיו, כל שנבקש – לו יהי") הושמט לאחר מכן מרוב הביצועים (למעט מהביצוע של חוה אלברשטיין), מפני שנעמי שמר התרשמה שמילותיו אינן מתאימות לאווירה הקשה שהייתה בתקופת המלחמה ולמספר המשפחות שקיבלו בשורות איוב.
השיר זכה במשך השנים לביצועים חדשים רבים.
פזמון השיר:
" לו יהי
לו יהי
אנא לו יהי
כל שנבקש לו יהי"
נלקח מויקיפדיה