כל מה שרצית לדעת על לזוריט:
לזוריט הוא מינרל טקטוסיליקטי (סיליקט במבנה מרחבי) הכולל סולפט, גופרית וכלוריד שנוסחת המבנה הכימי שלו היא Na,Ca)8(AlSiO4)6(SO4,S,Cl)2).
הלזוריט הוא פלדשפטואיד (מינרל דמוי פצלת השדה אך בעל מבנה שונה והמכיל פחות סיליקה) וחבר בקבוצת הסודליט.
הלזוריט הוא מינרל קל, קשה באופן יחסית, אם כי שביר.
הלזוריט מתגבש במערכת הקובייתית, אם כי קיימים פולימורפים של הלזוריט שהתגבשו במערכת המונוקלינית או הטריקלינית.
גבישים מפותחים היטב של לזוריט נדירים והוא בדרך כלל מופיע בגושים חסרי צורה.
לזוריט הוא המרכיב העיקרי באבן החן לפיס לזולי, והוא חבר בקבוצת הסודליט כאשר גם המינרלים האחרים בקבוצה: האיאין, נוסאן וסודליט מופיעים לעתים יחד אתו בלפיס לזולי.
מבחינת תכונותיו האופטית המינרל הוא איזוטרופי וידוע בשל צבעו הכחול אותו הוא מקבל בשל נוכחות הגופרית במינרל.
קשיות המינרל נעה בין 5 ל-5.
5 בסולם מוס ומשקלו הסגולי סביב 2.
4 גרם לסמ"ק.
שמו ניתן לו ב-1890 ומקורו במושג בערבית "(אל-)לזוורד", שמקורו בפרסית "לאזוורד" (لاژورد); היה זה שמו של המקום שבו כרו לפיס לזולי, אך בשל הקשר לאבן החן שינה המושג את משמעותו למשמעות: "הצבע הכחול".
מילה זו חדרה לשפות אירופאיות (כמו למשל המילה באנגלית azure) לתיאור צבע תכלת והייתה מקור לשם מינרל הנחושת הקרבונטי התכול אזוריט.
הדמיון בצבע לאזוריט היה מקור נוסף לשם המינרל, ובעבר נעשה בו שימוש כשם נרדף לאזוריט.
למרות הצבע הדומה ניתן על ידי בחינה מדוקדקת בשטח להבדיל בין לזוריט לאזוריט או למינרל הפוספטי לזוליט.