כל מה שרצית לדעת על לימודי משפטים בישראל:
האוניברסיטה העברית בירושלים: עד שנת 1947 התקיימו באוניברסיטה שתי פקולטות בלבד: הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע.
בשנת 1934 הציע גד פרומקין להקים פקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, אך ראש הוועד הפועל של האוניברסיטה, שלמה זלמן שוקן, דחה הצעה זו בנימוק שדי בהכשרה המוצעת במסגרת בית הספר המנדטורי למשפטים.
רק בשנת 1949 נפתחה הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וזו קלטה גם מורים מבית הספר המנדטורי למשפטים שנסגר.
במסגרת הפקולטה פועל גם המכון לקרימינולוגיה.
הפקולטה מוציאה לאור את כתבי העת "משפטים", "חוקים", "Jerusalem Review of Legal Studies" ו"The Israel Law Review".
בניין הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר-אילן: ב-1969 הוחלט להקים באוניברסיטה (שנוסדה כבר ב-1955) בית ספר למשפטים.
הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן מאופיינת במחויבות עמוקה לחברה ולמשפט הישראלי.
כך הוקם בפקולטה מערך קליניקות הנותן מענה הן למצוקות של הפרט והן לנושאים חברתיים עקרוניים.
תחומי פעילות של הקליניקות כוללים סיוע משפטי אזרחי, סנגוריה ציבורית, זכויות של אנשים עם מוגבלות, קליניקה סביבתית, משפט עברי, זכויות נשים, גישור, וסיוע לקשישים ולניצולי שואה.
כל תלמידי הפקולטה משתתפים בפעילות הקלינית כחלק מחינוכם המשפטי.
מקום מיוחד בפעילות האקדמית בפקולטה שמור לפיתוח משפטה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולהתמודדות עם האתגרים הנובעים מהגדרה זו.
נוסף על כך הפקולטה היא היום המוסד האקדמי המוביל בארץ ובעולם בתחום המשפט העברי.
במסגרת הפקולטה פועל מרכז למשפט מסחרי, מרכז לתקשורת ולמשפט, מרכז רקמן לזכויות נשים, תוכנית טיגר למשפט עברי ופורום למשפט חוקתי.
הפקולטה חברה הפקולטה חברה בקונסורציום בינלאומי לחקר המשפט הפרטיוהיא נותנת חסות לפורום ייחודי לשיתוף פעולה בין האקדמיה לבין בית המשפט העליון.
הפקולטה מוציאה לאור את כתבי העת "מחקרי משפט" "תרבות דמוקרטית" ואת כתב העת Journal of Law, Religion and State
בניין אדי קורנהאוזר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה: הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה נוסדה בשנת 1992, על ידי קבוצת משפטנים ובראשם פרופסור יצחק זמיר, לימים שופט בית המשפט העליון, אשר כיהן כדיקן הראשון ואף יסד את כתב העת הראשון של הפקולטה בתחום מומחיותו – "משפט וממשל".
ההכנות להקמת הפקולטה החלו עוד בשנת 1986 עת פנו לזמיר נשיא האוניברסיטה אפרים עברון ושר האנרגיה משה שחל בבקשה שיקים את הפקולטה.
כדי לבדל עצמה מבתי הספר הוותיקים אימצה הפקולטה גישה פדגוגית שהייתה ייחודית באותה העת בשני היבטים.
ראשית, התוכנית התבססה על הוראת המשפטים בשיטה אינטרדיסציפלינרית, מתוך הבנת יחסי הגומלין בין המשפט לבין תחומי מחקר וידע אחרים.
שנית, הפקולטה צמצמה את היקפם של קורסי החובה המסורתיים והעמידה מספר גדול יחסית של קורסי בחירה כדי לאפשר לסטודנטים להתמחות בענפים המעניינים אותם.
שני המאפיינים הללו פעפעו בהדרגה גם לבתי הספר האחרים למשפטים.
הפקולטה חברה בקונסורציום של האיחוד האירופי ללימודי משפט וכלכלה, ובמסגרתה פועלים בין היתר בית ספר לפטנטים (בשיתוף WIPO) והמרכז למשפט וטכנולוגיה.
הפקולטה מוציאה לאור את כתבי העת "דין ודברים", "הארת דין", "משפט וממשל" ו-Medicine and Law.
בידול ממכללות
ארבע הפקולטות האוניברסיטאיות תופסות באופן מסורתי את המקומות הראשונים במרבית הדירוגים, הן אלה המתבססים על רמת הסטודנטים, כגון רף הקבלה או שיעורי ההצלחה בבחינות לשכת עורכי הדין, והן אלה המתבססים על רמת המחקר של אנשי הסגל.
כך, למשל, ארבע הפקולטות תופסות מאז ומעולם את ארבעת המקומות הראשונים בישראל בדירוג של השפעת המחקר המתבצע בהן בדירוגי SSRN.
בכל הפקולטות הללו מלמדים מרצים אורחים זרים, בעיקר מארצות הברית ומהאיחוד האירופי, ולכל הארבע שיתופי פעולה מוסדיים קבועים עם בתי ספר למשפטים במדינות שונות.
בתי הספר האוניברסיטאיים מקיימים הסכם בדבר התפלגות ציונים אחידה בין התלמידים של כל ארבעת המוסדות.
הסכם זה נועד להבטיח לבוגרי המוסדות התמודדות בתנאים שווים בשוק העבודה מול בוגרי האוניברסיטאות האחרות, תוך בידול מבוגרי המכללות שבהן קיימת מגמה של מתן ציונים גבוהים.
הגישה המקובלת בקרב מומחי קריירה היא שלאור היתרונות הללו קיימת העדפה שיטתית לבוגרי האוניברסיטאות בשוק העבודה (הגם שאין בפער סטטיסטי כדי לחרוץ בהכרח את גורלו של בוגר ספציפי).
נלקח מויקיפדיה