כל מה שרצית לדעת על לימפומת הודג'קין:
לימפומה על שם הודג'קין, או כפי שנקראה בעבר, "מחלת הודג'קין", היא סוג לימפומה שתוארה לראשונה על ידי תומאס הודג'קין בשנת 1832.
היא מאופיינת על ידי הימצאותם של תאים חריגים הנקראים תאי ריד-סטרנברג.
ההיארעות של מחלת הודג'קין נותרת קבועה במהלך השנים האחרונות ולא נראה כי שכיחותה נמצאת בעליה.
במרבית המקרים החולים יציגו בלוטות לימפה נמושות שאינן רגישות למגע, מרביתן באזור הצוואר, מעל עצמות הבריח ובבית השחי.
כשליש מהחולים מגיעים לבירור רפואי עם תסמיני חום, זיעה בלילה ואובדן משקל.
לעתים מחלת הודג'קין מתגלה במהלך בירור לחום ממקור לא ידוע, אולם, מצב זה נפוץ בעיקר אצל מבוגרים.
מרבית סוג לימפומות הודג'קין שייכים לקבוצה הקרויה Nodular sclerosing (הנקראת כך בשל ההיסטולוגיה של התאים).
אצל מטופלים עם חשד למחלה, יש לבצע בדיקה גופנית מלאה, בדיקות דם מקיפות, צילום חזה ו-CT של החזה, הבטן והאגן, כמו גם נטילת ביופסיה ממח העצם.
מרבית מהחולים יעברו גם PET על מנת להעריך האם המחלה התפשטה והאם יש אזורים קולטים של המחלה בשאר המקומות בגוף.
טיפול במחלה ממוקמת מביא לשיעורי ריפוי גבוהים של מעל 90%.
חולים עם מחלה ממוקמת ועם פרוגנוזה צפויה טובה, מקבלים טיפול קצר של כימותרפיה ולאחר מכן טיפול הקרנתי (קרינה ברדיותרפיה לאזור).
חולים עם מחלה מפושטת יותר או חולים עם סימפטומים הקרויים B-symptoms כגון הזעה בלילה, ירידה במשקל וכדומה- מקבלים טיפול מלא בכימותרפיה.
המשלב הנפוץ הינו משלב ABVD, וכן משלב נוסף הכולל mechlorethamine, vincristine, procarbazine ו- prednisone (משלב MOPP).
גם שילובים של שני מישלבים אלו אפשריים כמו גם שילובים שונים הכוללים קרינה או טיפול עם מינונים גבוהים.
השתלת מח עצם יכולה לרפא מחצית מן החולים שלא מגיבים היטב לטיפול כימותרפי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ללימפומת הודג'קין:
•גידולים ממאירים ראשוניים במערכת הלימפה וברקמות יוצרות דם