כל מה שרצית לדעת על לשוננו:
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
הוא יוצא לאור על ידי האקדמיה ללשון העברית.
כתב העת יצא לראשונה בשנת 1929 על ידי ועד הלשון העברית (הגוף שקדם לאקדמיה ללשון העברית).
עורכו הראשון היה ד"ר אברהם צפרוני.
מטרתו עם ייסודו הייתה לשמש במה "לחקירות הלשון והסגנון על ידי בלשנים מומחים, המבקשים דרכים לשכלול לשוננו ושיפורה" (מתוך ההקדמה לכרך הראשון).
כתב העת נוסד בשעה שהלשון העברית עדיין נלחמה על מקומה ועל עיצובה, וחלק מהמאמרים בו הוקדשו להצעות שינוי ותיקון עניינים הנוגעים לשימוש היומיומי בשפה.
בכרך הראשון, למשל, פורסמה רשימת חידושי לשון עבור שמות צמחים ומחלותיהם, וכן הועלתה ההצעה (שלא נתקבלה) לסמן את הדגש החזק באמצעות סימן הדגש הערבי, כדי להבחינו מן הדגש הקל.
עם הזמן שינה "לשוננו" את סגנונו והפך לכתב עת מדעי, המשמש במה למחקרים אקדמיים.
לשם פרסום מאמרים בעלי אופי עממי יותר הקימה האקדמיה כתב עת אחר בשם לשוננו לעם (שמו הנוכחי: "העברית"), הנחשב ל"אח הקטן" של "לשוננו".
המאמרים המתפרסמים ב"לשוננו" עוסקים בלשון העברית על כל רבדיה (לשון מקרא, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים, עברית ישראלית), וכן בלשונות שמיות קרובות (בעיקר הארמית לניביה).
לכתב העת יש נטייה מסוימת לכיוון הפילולוגיה הקלאסית בשונה מהבלשנות התאורטית.
כל המאמרים עוברים שיפוט לפני פרסומם.
עורכי כתב העת לפי סדרם הכרונולוגי:
אברהם צפרוני (תרפ"ט-תרצ"ד),
נפתלי הרץ טור-סיני (תרצ"ד-תשי"ד),
זאב בן-חיים (תשט"ו-תשכ"ה),
יחזקאל קוטשר (תשכ"ו-תשל"ו),
שרגא אברמסון (תשל"ג-תש"ם),
יהושע בלאו (תשמ"א-תשנ"ט),
משה בר אשר (החל משנת תשנ"ט).
מבין כתבי העת האקדמיים העוסקים בלשון העברית (כגון: מחקרים בלשון, מסורות, בלשנות עברית, חלקת לשון, ועוד) זוכה "לשוננו" ליוקרה רבה ביותר, בישראל ומחוצה לה.