כל מה שרצית לדעת על מאטה:
מאטה (בספרדית: Mate) הוא משקה עתיר קפאין העשוי חליטת עלים מצמח בשם "ז'רבה מאטה" (yerba mate), מין צינית שמקורו בדרום אמריקה.
המשקה פופולרי מאוד בארגנטינה, פרגואי, אורוגוואי ודרום ברזיל, בהן נהוג לשתות את המאטה כפעילות חברתית הרווחת בכל שכבות האוכלוסייה, בדומה לשתיית קפה או תה.
שתיית המאטה מתבצעת בדרך כלל באמצעות קש מתכת (בומביז'ה, בספרדית – bombilla) בעל מסנן בקצהו, השקוע בכמות נדיבה של עלי ז'רבה המונחים בכלי עשוי דלעת חלולה (או עור מעובד) הנקרא גם הוא "מאטה".
העלים ממלאים כשלושה רבעים מחלל הכלי, אותם מציפים במים חמים בטמפרטורה של 70-80 מעלות, לוגמים מהקש עד מיצוי המים, מציפים שוב וכן הלאה.
המדקדקים משאירים תלולית ז'רבה מבצבצת יבשה, יחסית, מעל למים, כך שכאשר הטעם דועך, ניתן להעביר את הקש אליה ולהמשיך כרגיל.
נהוג לשתות את המשקה בטעמו המר הטבעי, אך יש הממתיקים עם סוכר או עם סטיביה ויש המחליפים את המים בחלב חם.
בארצות בהן נפוץ המשקה השתרש המנהג לשתותו במהלך פגישות חברתיות ומשפחתיות בהן יושבים הנוכחים במעגל.
ה"סבדור" (cebador) מכין מזיגה ראשונה לעצמו, לאחר מכן מוזג לבא בתור, השותה ומחזיר לסבדור שימזוג לבא בתור, וכך הלאה לפי סדר הישיבה.
תפקיד הסבדור נחשב מכובד בקרב שותי המאטה.
יש המוותרים על תפקיד זה ומעבירים את כלי המאטה מהאחד לשני לפי סדר הישיבה.
הטקס מזכיר במקצת את עישון מקטרת השלום האינדיאנית.
יש המכינים מעלי הז'רבה חליטה המכונה מטה קוסידו (mate cocido).
המשקה נפוץ גם בקרב הדרוזים בסוריה, לבנון וישראל, אשר ייבאו את מנהג שתיית המאטה בהשפעת קהילת המהגרים הדרוזית בדרום אמריקה, שאימצה את המנהג המקומי.
בישראל המשקה נפוץ גם בזכות העולים מארגנטינה ואורוגוואי.