כל מה שרצית לדעת על מאמר הדור:
מאמר הדור – מאמר יסוד בהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, העוסק ביחסו של אנשי היישוב הישן לתנועה החילונית.
המאמר נדפס בתוך ספרו "עקבי הצאן" שפורסם לראשונה בשנת תרס"ו (1906).
מהדורה ראשונה של החוברת "עקבי הצאן", יפו, תרס"ו.
בחוברת זו נדפס לראשונה מאמר הדור.
המאמר עוסק בשאלת היחס המתבקש של היישוב הישן לציונות החילונית, וכיצד יש לתפוס את העובדה שהציונות מונהגת על ידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, שאף הכריזו בקונגרס הציוני ש"לציונות אין דבר עם הדת".
במאמר מתייחס הרב קוק לחלוצים העבריים באהדה רבה, ואף משבח את מידותיהם המוסריות.
טענתו המרכזית של הרב קוק במאמר היא כי חלק ניכר מהחילוניות אינו נובע מקלקול מוסרי וירידה רוחנית, כטענת החרדים, אלא דווקא מאידאליזם של הדור הצעיר "שרוצה להיכנס לירושלים של מעלה לפני שנכנס לירושלים של מטה".
סיבה נוספת היא הזנחת לימודי הרגש וההגות היהודית בישיבות.
הזנחה זו גרמה לכך שלא נוצר עולם הגותי מושך ומלא רגש עבור הדור הצעיר בעל השאיפות המוסריות הגדולות.
הרב קוק מאבחן שצעירי ישראל מוכשרים לשוב לתורה ולאמונה מתוך אהבה ויראת הרוממות ולא מתוך פחד, וריחוקם מהדת נגרם בגלל תפיסת היהדות כאנכרוניסטית וחסרת חיים.
הרב קוק קורא לפתור את הבעיה על ידי פיתוח הגות יהודית שמדברת על כל הנשגב שביהדות בשפה ברורה ופשוטה, באופן שידבר אל לבו של בן הדור האידאליסט הנוהר אחרי אידאלים ולא מעוניין בדת שהוא אינו מוצא בה לחלוחית מאלו.
בלשונו: "נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כח לב".
בין ממשיכי דרכו של הרב קוק חלוקות הדעות בנוגע לרלוונטיות של מאמר הדור לדורות שלאחר כתיבתו (בעיית "מאמר הדור – לדורו או לדורות?").
האם ניתן להשוות בין החברה בה חזה הרב קוק בתקופת ראשית העלייה השנייה, בה שלטו הלכי הרוח סוציאליסטיים ומודרניסטיים, לבין החברה האינדיבידואליסטית של היום, בה שולטים הלכי רוח פוסט מודרניים, המביאים רבים לתחושה של אובדן ערכים קולקטיבי.
יש המסבירים כי אובדן ערכים זה נובע דווקא מחקירה והתפתחות של הדור אשר, בניגוד לדור הקודם, אינו מקבל את הערכים כמובנים מאליהם, אלא חוקר ובוחן את סולם ערכיו.