כל מה שרצית לדעת על מדינות הגבול:
בהקשר של מלחמת האזרחים האמריקנית, המונח מדינות הגבול (באנגלית: Border states) מתייחס למדינות עבדים שלא הכריזו על פרישתן מארצות הברית.
ארבע מדינות עבדים מעולם לא הכריזו על פרישה: דלאוור, קנטקי, מרילנד, ומיזורי, וארבע אחרות: ארקנסו, קרוליינה הצפונית, טנסי וּוִירג'יניה, הכריזו על פרישה רק אחרי קרב פורט סאמטר באפריל 1861.
לאחר שפרשו ארבע האחרונות השימוש בכינוי "מדינות הגבול" נטה שלא לכלול אותן.
מדינה נוספת שנכללה כמדינת גבול היא וירג'יניה המערבית, המחוזות שמרכיבים אותה התפצלו מורג'יניה הקונפדרטית והפכו למדינה חדשה באיחוד.
בכל מדינות הגבול היה קיים קונצנזוס נגד הפעלת כפייה צבאית כנגד הקונפדרציה.
כאשר קרא לינקולן לחיילים שיצעדו דרומה כדי לתפוס מחדש את פורט סאמטר וחזקות פדרליות אחרות, דיכאה קריאה זו תומכים מקומיים של האיחוד ואיפשרה לתומכי הפרישה בארקנסו, צפון קרוליינה, טנסי, ווירג'יניה לגרום למדינות אלה להכריז על עצמאותן מארצות הברית ולהצטרף אל קונפדרציית המדינות של אמריקה.
בקנטקי ובמיזורי, התקיימו ממשלות שתמכו באיחוד וגם ממשלות שתמכו בקונפדרציה.
וירג'יניה המערבית נוסדה בשנים 1862-63 מתוך המחוזות הצפון-מערביים של וירג'יניה שנשארו נאמנים לאיחוד והקימו ("השיבו על כנה") ממשלה התומכת בממשל הפדרלי של ארצות הברית.
אף על פי שכל מדינת עבדים (להוציא את קרוליינה הדרומית) תרמה מספר מסוים של חיילים לבנים הן לאיחוד והן לקונפדרציה, היה הפיצול חמור יותר במדינות גבול אלה, כאשר גברים בני אותה משפחה לחמו לעיתים משני צידי המתרס.
מלבד לחימה פורמלית בין שני צבאות סדירים, ראה אזור הגבול לוחמת גרילה רחבת היקף ופשיטות אלימות, נקמות דם והתנקשויות.
האלימות הייתה חמורה במיוחד במזרח קנטקי ובמערב מיזורי.
המקרה הבודד העקוב מדם ביותר היה טבח לורנס שהתרחש בקנזס בשנת 1863.
עם קשרים גאוגרפיים, חברתיים ומדיניים גם לצפון וגם לדרום, הייתה למדינות הגבול חשיבות מכרעת לתוצאות המלחמה, אך עדיין תיארו את הגבול המפריד בין הצפון לדרום.
תקופת השיקום, כפי שהורה הקונגרס, לא הוחלה במדינות הגבול, כיוון שהן מעולם לא עזבו את האיחוד.
הן חוו תהליך של הסתגלות והיערכות מחדש (בתחום המדיני), שדמה במובן מסוים לתהליך השיקום אותו עברו מדינות הקונפדרציה לשעבר.
לאחר שנת 1880 אימצו רובן את שיטת ההפרדה של חוקי ג'ים קרואו ואזרחות מדרגה שנייה לשחורים, על אף שעדיין הותר להם להצביע.
הצהרת האמנציפציה של לינקולן משנת 1863 לא כללה את מדינות הגבול.
מיזורי, מרילנד, ווירג'יניה המערבית אסרו כולן את העבדות במהלך המלחמה.
בקנטקי ודלאוור, נותרו כ-40,000 עבדים עם אישורו של התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית בדצמבר 1865.