כל מה שרצית לדעת על מדליית החירות הנשיאותית:
מדליית החירות הנשיאותית (באנגלית: Presidential Medal of Freedom) היא, יחד עם מדליית הזהב של הקונגרס, אחת משני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר בארצות הברית.
תפקידה להכיר ב"תרומה משובחת במיוחד לביטחון או לאינטרס הלאומי של ארצות הברית, שלום עולמי, לתרבות או יוזמות ציבוריות או פרטיות אחרות".
הענקת המדליה נקבעה בצו נשיאותי של ג'ון קנדי ב-1963.
היא מוענקת מאז פעם בשנה, ב-4 ביולי או בסמוך לו, או מעת לעת לפי שיקול דעתו של הנשיא.
מקבלי המדליה נבחרים על ידי הנשיא מיוזמתו או על פי המלצה.
המקור העיקרי להמלצות היא מועצה העוסקת בפרסים על שירות ציבורי מכובד, שנוסדה בכח אותו צו של קנדי.
אדם יכול לזכות במדליה יותר מפעם אחת: אלסוורת' באנקר וקולין פאוול זכו לכבוד הכפול.
ג'ון קנת גלבריית קיבל את מדליית החירות שקדמה למדליית הנוכחית, מהנשיא טרומן וחמישים וארבע שנים לאחר מכן קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא ביל קלינטון.
רשימת מקבלי הפרס ארוכה.
היא כוללת אישים מכל תחומי החיים: בדרנים כבוב הופ ולוסיל בול; מדענים כיונה סאלק ואדוארד טלר לצד עיתונאים כוולטר קרונקייט ואדוארד מורו ושופטים כארתור גולדברג, ואף פוליטיקאים כדיק צ'ייני והנשיא לינדון ג'ונסון.
כעניין של שגרה מעניקים נשיאים את המדליה לחברים בולטים של מפלגתם.
מצב שכיח אחר הוא הענקת המדליה לאישים ידועים הנוטים למות, כמו במקרה של ג'ון פוסטר דאלס.
במקרים נדירים יותר היא מוענקת לאחר המוות, כפי שהוענקה למשל לנשיא קנדי עצמו.
בין הזוכים נמנתה גם לוחמת המחתרת ההולנדית היהודיה רחל (רוס הרץ) הראל.
שלושה ישראלים עוטרו במדליה: ב-15 בדצמבר 2006 קיבל ח"כ לשעבר נתן שרנסקי את המדליה מידי ג'ורג' בוש, והיה לישראלי הראשון וללא אמריקני הרביעי, אחרי נלסון מנדלה, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, והאם תרזה, שקיבלו את שני העיטורים האמריקניים החשובים ביותר של הנשיא והקונגרס – מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החירות הנשיאותית.
ב-13 ביוני 2012 העניק ברק אובמה את המדליה לנשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, כהוקרה על מפעל חייו ודוגמתו האישית.
ב-20 בנובמבר 2013 העניק ברק אובמה את המדליה לפרופ' דניאל כהנמן.
נלקח מויקיפדיה