כל מה שרצית לדעת על מדעי החברה:
לנושאים, הוגים, תחומים וערכים, ראו פורטל מדעי החברה.
מדעי החברה הם קבוצת מדעים העוסקים בחקר החברה האנושית במגוון של מתודות הנסמכות הן על גישות פוסיטיביות והן על גישות פרשניות.
מדעי החברה צמחו מתוך מדעי הרוח החל מסוף המאה-התשע עשרה.
סוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה משמשים מאז כתשתית המחקרית והאינטלקטואלית שעליו נבנה תחום הידע.
בתי ספר ופקולטות מקצועיות דוגמת בתי הספר למשפטים, בתי הספר לחינוך, בתי הספר למינהל עסקים, לעבודה סוציאלית ולבריאות הציבור נמצאים בקשר הדוק עם הדיסציפלינות השונות של מדעי החברה ובמידה רבה מישמים את הידע ממדעי החברה לתחומיהם.
בין הדיסציפלינות העיקריות של מדעי החברה נמצאים התחומים הבאים:סוציולוגיה – עוסקת בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם, ממנה נגזרים תחומי המשנה כמו יחסי מגדר, דתיים-חילוניים.
אנתרופולוגיה – השמה דגש על אתנולוגיה וחקר תרבויות.
מדע המדינה – מתמקד בחקר הפוליטיקה, ההתנהגות הפוליטית והמדיניות הציבורית ברמת המדינה כמו גם ברמה הגלובלית.
יחסים בינלאומיים – המתמקד בהתנהגות הפוליטית, החברתית והכלכלית בזירה הבינלאומית.
מדיניות ציבורית – עוסקת בהבנת הגורמים המעצבים את תהליך המדיניות הציבורית ואת תוצאותיו.
פסיכולוגיה – המתמקדת בחקר הנפש וההתנהגות ככל שאלה נקבעים בזיקה לחברה כולה.
קרימינולוגיה – עוסקת בעניינים ובסיטואציות חברתיות הקשורות בפשיעה ובהתנהגות פושעת.
כלכלה – עוסקת ביחסים האנושיים והחברתיים הקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו וחלוקתו של קניין.
תקשורת – עוסקת בהעברת מידע בין שני משתתפים או יותר.
שני אתגרים מוסדיים עיקריים עומדים כיום בפני מדעי החברה כתחום: ראשית, התמודדות עם התמחויות צרות שיוצרות קהיליות שיח צרות יחסית שאינן מתקשרות אחת עם השנייה.
הבעיה ניכרת הן בקשר החלש שבין דיסציפלינות שונות בתוך מדעי החברה והן במגמות התבזרות בתוך הדיסציפלנות.
שנית, יצירת מוסדות אוטונמיים של הנהגה מחקרית ואינטלקטואלית.