כל מה שרצית לדעת על מודל הובארד:
מודל הובארד הוא מודל מקורב המשמש לתיאור מעבר פאזה ממצב של מערכת מבודדת למצב של מערכת מוליכה.
המודל נקרא על שם ג'ון הובארד.
המודל מתאר חלקיקים עם אינטראקציה בסריג, כאשר ההמילטוניאן של המערכת מכיל רק שני איברים: איבר קינטי המאפשר מנהור של חלקיקים בין מקומות שונים בסריג ואיבר פוטנציאל המכיל אינטראקציה מקומית (הנובעת בדרך כלל מאינטראקציה עם היונים בסריג).
החלקיקים במודל יכולים להיות פרמיונים, כמו בעבודה המקורית של הובארד, או בוזונים.
במקרה הבוזוני נהוג לקרוא למודל "מודל בוזה-הובארד" או "מודל הובארד הבוזוני".
מודל הובארד הוא קירוב טוב עבור חלקיקים בפוטנציאל מחזורי בטמפרטורות נמוכות מספיק, כך שכל החלקיקים נמצאים בפס בלוך הנמוך ביותר וניתן להתעלם מאינטראקציות ארוכות טווח בין החלקיקים.
אם האינטראקציות בין החלקיקים בנקודות שונות בסריג נכללות במודל, נהוג לקרוא למודל "מודל הובארד המורחב".
המודל הוצע לראשונה בשנת 1963 על מנת לתאר אלקטרונים בחומר מוצק, מאוחר יותר החלו להשתמש בו גם לתיאור של על מוליכות בטמפרטורות גבוהות.
מודל בוזה-הובארד שימש לתיאור התנהגותם של אטומים קרים הלכודים בסריג אופטי.
עבור אלקטרונים במוצק, מודל הובארד הוא שיפור של מודל הקשירה ההדוקה (tight binding model), המכיל רק איבר קינטי.
עבור אינטראקציות חזקות, אנו מקבלים במודל זה תוצאות שונות איכותית מהתוצאות של מודל הקשירה ההדוקה, החוזות נכונה את קיומם של מבודדי מוט (Mott insulators), שאינם הופכים למוליכים בשל דחיה חזקה בין החלקיקים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למודל הובארד:
•פיזיקה של חומר מעובה