מוזיאון גרמניה המזרחית


כל מה שרצית לדעת על מוזיאון גרמניה המזרחית:
מוזיאון גרמניה המזרחית (גרמנית DDR Museum) הוא מוזיאון אינטראקטיבי במרכז ברלין, באזור בו שכנו בעבר מוסדות הממשלה של גרמניה המזרחית, על גשר קרל ליבקנכט שעל גדת הנהר שפרה, מול קתדרלת ברלין.
המוזיאון מציג את חיי היומיום בגרמניה המזרחית בצורה מוחשית הדורשת השתתפות פעילה של המבקרים.
התצוגה מחולקת ל-17 מתחמים: גבול, ברלין, תחבורה, שטאזי, קניות, מוצרים, בנייה, מגורים, נשים ומשפחה, תקשורת, חינוך, צעירים, אופנה, תרבות, בידור ותיירות.
בניגוד למוזיאונים אחרים, המבקרים בתצוגה מוזמנים להשתתף בחווית האוסטלגיה ולגעת בחלק גדול מהמוצגים – אפשר לנהוג במכונית טראבנט, לשבת במטבח או בחדר מגורים, לחטט בארון בגדים או לפתוח מגרות.
בחלק אחר של התערוכה מתקן האזנה סמוי ("באג") מעניק למבקרים את התחושה להיות "תחת מעקב".
בארכיון המוזיאון שמורים כיום כ-146,000 מוצגים – פסלי לנין, מדים של תנועת הנוער הסוצאיליסטית, קפה "מוקה פיקס", מלפפונים חמוצים מאזור השפרה, ומוצרים אחרים שרבים מהם מופיעים בסרט להתראות לנין! שיצא 3 שנים לפני פתיחת המוזיאון.
היוזמה להקמת המוזיאון הייתה של האנתרופלוג פיטר קנצלמן שהופתע לגלות, בעת ביקור בברלין, כי לא קיים מוזיאון לתולדות גרמניה המזרחית.
המוזיאון נפתח ב-15 ביולי 2006 תחת ניהולו המדעי של ההיסטוריון סטפן וולה, ובראשותו של רוברט רויקל, כמוזיאון במימון פרטי, דבר יוצא דופן בגרמניה, שבה המדינה היא זו שמממנת בדרך כלל את פעילות המוזיאונים.
המוזיאון נתקל בהתנגדות מצד מוזיאונים בבעלות המדינה, שהרגישו מאוימים מהאפשרות של מוזיאון רווחי כלכלית, ללא סובסידיות מהמדינה.
ב-14 ביולי 2007 ציין המוזיאון את יום השנה לפתיחתו, והכריז כי במהלך השנה ביקרו בו 180,000 איש.
במסגרת חגיגות השנה נחנך במוזיאון משחק אינטרקאטיבי להנאתם של המבקרים.
בינואר 2008 היה מוזיאון גרמניה המזרחית מועמד לפרס המוזיאון האירופי של השנה, וב-26 באוגוסט באותה שנה ביקר בו המבקר ה-500,000.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למוזיאון גרמניה המזרחית:
ברלין: מוזיאונים
גרמניה המזרחית