כל מה שרצית לדעת על מוריס שבלייה:
מוריס שבלייה (צרפתית: Maurice-Edouard Saint-Léon Chevalier; 12 בספטמבר 1888 – 1 בינואר 1972), שחקן, זמר שנסונים וחקיין צרפתי.
מוריס שבלייה נולד בפריז.
בנו של סייד צרפתי ואם ממוצא בלגי.
כבר מגיל צעיר נכנס לעסקי הבידור כזמר וכרקדן ובגיל 13 כבר הופיע באחד מבתי הקפה הפריזאים.
במלחמת העולם הראשונה שבלייה גויס וכעבור זמן קצר נפצע ונפל בשבי הגרמני למשך שנתיים.
במהלך שביו למד אנגלית והשיג בכך יתרון משמעותי על יתר השחקנים והזמרים הצרפתים.
משנת 1917 הוא היה לכוכב ב"קזינו" הפריזאי והופיע בפני חיילים בריטים ואמריקאים.
במהלך סיור הופעות שערך בארצות הברית נחשף לג'אז ולרגטיים וצירף אותם לרפרטואר שלו.
הוא יצא להוליווד והופיע בכמה סרטים ללא הצלחה יתרה.
לאחר חזרתו לצרפת ניסה להתאבד.
בהמשך התאושש, שוב נסע להוליווד והפעם ההצלחה האירה לו פנים.
שבלייה היה מעריץ של המרשל אנרי פיליפ פטן ובמלחמת העולם השנייה המשיך להופיע בצרפת של וישי עד 1942, גם בפני חיילים גרמנים.
הוא עבר לקאן יחד עם אשתו היהודיה, ניטה ריה, שהוסתרה יחד עם משפחתה בביתו, והמשיך בהופעותיו.
אחרי המלחמה הואשם בשיתוף פעולה עם הגרמנים, אך נוקה מכל חשד כבר ב-1945.
בשנת 1946 התגרש מרעיתו והתחיל לכתוב את זכרונותיו.
בשנת 1949 הופיע בסטוקהולם בהפגנה פרו קומוניסטית גדולה נגד הנשק הגרעיני ושלטונות ארצות הברית (בתקופת ג'וזף מקארתי) סגרו בפניו את שערי ארצות הברית.
הוא פיתח יחסים חדשים עם גרושה צעירה, אם לשלושה ילדים.
לאחר נפילת מק קארתי, שב לארצות הברית וזכה להצלחה גדולה בהופעותיו בסרטים ובמיוחד בסרט "גיגי".
עם חזרתו לצרפת הוצג בפני הנשיא, שארל דה גול.
בשנת 1968 הודיע על פרישה מהופעות.
עבודתו האחרונה בקולנוע, בשנת 1970, הייתה ביצוע שיר הנושא בסרט "חתולים בצמרת" של חברת וולט דיסני.
בשנת 1972 נפטר בפריז.