מושגי יסוד בקבלה


כל מה שרצית לדעת על מושגי יסוד בקבלה:
ספירה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתקשר למושג ההאצלה והצמצום ומתאר רובד בהופעת האלוקות.
אזכור הספירות הופיע כבר במדרש, כאשר פיתוח של הרעיון הוצג לראשונה בספר יצירה.
הספירות הן עשר כלים ומדרגות או מידות רוחניות.
הרעיון התאולוגי העומד מאחורי הספירות הוא קיומו של חיץ בלתי עביר בין עצמותו האינסופית של הבורא לבין האדם; האדם אינו יכול לתפוס ולהבין מושג אינסופי, ולכן הבורא צריך להתכסות ב"לבושים" ולצמצם את עצמו, או במילים אחרות, להגדיר או לתחום עצמו, על מנת לרדת אליו.
ירידתו של האלוקים אל העולם נעשית באמצעות הספירות, כוחות – או כלים ואורות כעמדת הרמ"ק -, שבהם עצמותו המופשטת והאינסופית של הבורא מתגלה לנברא.
בהתאמה, בהליך תיקון עצמו, הנברא מגלה את הספירות ומתקן את החיבורים ביניהן, שלב אחר שלב, וכך מטפס מעלה ומתקרב אל הבורא.
קיימות עשר ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
מערכת הספירות עשויה להופיע גם בגרסה שנייה המשמיטה את ספירת ה"כתר" הנעלית מאוד, ומכילה תחתה את ספירת ה"דעת", הממוקמת בין הספירות "בינה" ו"חסד" ואשר מחברת בין הספירות השכליות (חכמה ובינה) לבין הספירות הרגשיות (חסד, גבורה וכו').
לפי מחשבת היהדות והקבלה, בריאת העולמות נעשתה על ידי הקדוש ברוך הוא באמצעות עשר הספירות, בסדר זה: בשלוש הראשונות, כתר, חכמה ובינה, השתמש קודם לבריאה; ובשבע הנותרות מזמן בריאת העולם ואילך – ספירות אלו הצטמצמו בזו אחר זו, בשבעת ימי המעשה: יום א' השתמש הקב"ה בכלי החסד, יום ב' בגבורה, יום ג' בתפארת, וכן הלאה עד ליום שבת – המלכות.
‏.
המקובלים חיברו את שבע הספירות האחרונות אל שבעת כוכבי הלכת, וכך גם את שבעת שבועות העומר.
‏[16]

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למושגי יסוד בקבלה:
ויקיפדיה: שכתוב – יהדות
מושגים בקבלה