כל מה שרצית לדעת על מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר:
"מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר" הן מילות הפתיחה של מזמור כ"ג בספר תהלים.
המזמור הולחן על ידי בן ציון שנקר ונהוג לשיר את לחנו בשבת בסעודה שלישית.
בעדות אחדות מזמור זה הוא חלק מתפילת ערבית לשבת.
המזמור, כחלק מספר תהילים, יוחס במסורת היהודית לדוד המלך.
בדומה לתפיסה המקראית בכללה, מבטא המזמור את האמונה כי האל משגיח על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי האל מספק לאדם את כל מחסוריו הגשמיים והרוחניים.
ניתן להבחין במזמור בשני דימויים של האל; האחד, לרועה אשר מולו עומד דוד – המכנה אותו "ה' רֹעִי" והשני, לבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד – "וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'".
המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על האל את כל יהבו, ולהדבק בו.
לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח, נהוג לשיר את "מזמור לדוד" לפני הקידוש בסעודה השנייה מסעודות השבת.
אצל החסידים נוהגים לאומרו לאחר הקידוש בסעודה השנייה.
בסעודה שלישית של שבת הוא מושר בלחנים נוגים אצל יהודי קהילות אשכנז והנמנים עם תנועת החסידות.
אצל הנוצרים נהוג לאומרו בעת הלווית המת למנוחת עולם.