מחנה הריכוז ראב


כל מה שרצית לדעת על מחנה הריכוז ראב:
מחנה הריכוז ראב (בסרבו-קרואטית: Koncentracijski logor Rab, באיטלקית: Campo di concentramento per internati civili di Guerra – Arbe) היה מחנה ריכוז איטלקי שהוקם במהלך מלחמת העולם השנייה באי ראב שבקרואטיה.
המחנה היה אחד מתוך מספר מחנות ריכוז שהקימו האיטלקים לאורך חוף הים האדריאטי ונאסרו בו בעיקר חשודים בקשרים עם פרטיזנים או מתנגדי שלטון הכיבוש וכן יהודים.
המחנה היה פעיל בשנים 1942 – 1943.
איטליה הפשיסטית כבשה את האי ראב באפריל 1941 וסיפחה אותו כחלק מהאימפריה האיטלקית.
ב-7 ביולי 1942 הקים השלטון האיטלקי בכפר קמפור (Kampor) מחנה ריכוז לתושבים הסלאבים והיהודים של אזורי הכיבוש בקרואטיה ובסלובניה, שנודע בשם "מחנה ריכוז לאסירי מלחמה אזרחים – ארבה".
בשיא תפוסתו הוחזקו במחנה למעלה מ-10,000 איש, מהם יותר מאלף יהודים, ונתונים אלה אינם כוללים אסירים שלא שהו במחנה אלה עברו דרכו בדרכם למחנות ריכוז אחרים.
סך הכל הוחזקו במחנה כ-15,000 איש וכ-1,500 מהם מצאו בו את מותם כתוצאה מתנאי המחיה‏ הקשים‏‏.
מקורות אחרים מדברים על 20,000 אסירים מהם 2,300 עד 4,000 איש שמצאו בו את מותם.
כ-3,500 מהיהודים שהוחזקו במחנה נאסרו בו לאחר שנמלטו מאימת שלטון האוסטאשה בקרואטיה, וכ-750 נוספים הועברו ממחנה הריכוז באי לופוד, בו רוכזו יהודי דוברובניק וסביבתה.
תנאי המאסר לאסירים היהודים היו טובים יחסית לאלה של הסלובנים והקרואטים, אשר נאסרו בו בשל חשד לפעילות עוינת כנגד שלטונות הכיבוש האיטלקי‏‏‏ גם בין היהודים היו כאלו שמתו כתוצאה מהתנאים הקשים במחנה וחלקם, בעלי נתינויות זרות, נשלחו לאושוויץ.

מספרי אסירים (הערכה) לפי תקופות

תקופה
גברים
נשים
ילדים
סה"כ

27 ביולי – ביולי 31 1942
1061
111
53
1225

1 באוגוסט – 15 באוגוסט 1942
3992
0
1029
5021

16 באוגוסט – 31 באוגוסט 1942
5333
1076
1209
7618

1 בספטמבר – 15 בספטמבר 1942
6787
1563
1296
9646

16 בספטמבר – 30 בספטמבר 1942
7327
1804
1392
10523

1 באוקטובר – 15 באוקטובר 1942
7387
1854
1392
10633

16 באוקטובר – 31 באוקטובר 1942
7206
1991
1422
10619

1 בנובמבר – 15 בנובמבר 1942
7207
2062
1463
10732

16 בנובמבר – 27 בנובמבר 1942
6647
1560
926
9133

עם כניעת איטליה במלחמה ב-8 בספטמבר 1943, התמרדו האסירים והוציאו להורג את מפקד המחנה.
מפקדיו האחרים הצליחו להימלט והמחנה נסגר.
במקום האיטלקים נתפס השלטון באי על ידי גרמניה הנאצית ששלטה בו עד 1945.
ב-1953 הוקמה אנדרטת זיכרון באתר המחנה והמחנה נהרס ולא נותר ממנו זכר.
לאחר המלחמה היה האי לחלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עד שקרואטיה זכתה לעצמאותה ב-1991.
ביום הכניעה (8 בספטמבר 1943) טס מעל המחנה מטוס קל.
הפרטיזנים היוגוסלבים סברו שזה היה מטוס תצפית ובערב יפציצו את המחנה או יפלשו הגרמנים/אוסטשים.
על כן, כל האסירים הוצאו כ-2 ק"מ מהמחנה ולנו בשטח פתוח.
למחרת היום אכן הגרמנים הפציצו שתי אניות שעגנו ליד האי ומטרתן של האניות הייתה לפנות את האסירים לחוף.
באותו לילה, למרות הים הסוער, רוב היהודים פונו לחוף בסירות דיג מסוג "טראבאקולה".
סירות אלו הביאו את האסירים לחוף סיין (Senj) וסבטיורי (Sveti Juraj).
לגרמנים ולקרואטים נודע על מנוסת היהודים, על כן חיפשו אותם באזור הנחיתה במטרה להשמידם.
יהודים אלה נעו בלילה ועברו את הרי ולביט (Velebit) במשך 4 עד 6 לילות.
חלקם הגיע לכפר קרסנו (Krasno) ושם אכלו את הארוחה החמה הראשונה מזה זמן רב.
בגלל הים הסוער היו אסירים שלא רצו להתפנות ונשארו באי.
למחרת היום פלשו הגרמנים והאוסטאשים לאי, מצאו את היהודים שנותרו באי ורצחו את כולם.
היו כאלו שניסו להסתתר בבית החולים המקומי כחולים אולם הם נתגלו שם ונרצחו או שנשלחו לאושוויץ להרצח שם.
245 מהיהודים הצעירים שניצלו מהמחנה התאגדו במסגרת גדוד הפרטיזנים "שנודע כ"גדוד ראב".
לאחר שחרור המחנה כלל צריפי ומתקני המחנה נהרסו ולא נותר ממנו זכר במקום בו שכן.
בחיפוש שערך חוקר ישראלי אחר גנזך או תיעוד כל שהוא על המחנה לא נמצא דבר, למעט כתב יד של נזיר במנזר בראב.
הנזיר תיאר בפרוטרוט כל אירוע וכל אשר נעשה בראב בין אם קשור למחנה ובין אם לא קשור.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למחנה הריכוז ראב:
אוסטאשה
מחנות ריכוז ביוגוסלביה
קרואטיה: היסטוריה
שואת יהודי קרואטיה
איטליה במלחמת העולם השנייה