כל מה שרצית לדעת על מטא-אתיקה:
בפילוסופיה, מטא-אתיקה היא אחד משלושת הענפים של הפילוסופיה של המוסר – זה החותר להבין את טבען של תכונות, אמירות, השקפות ושיפוטים מוסריים.
משמעות השם היא "מעבר לאתיקה" ביוונית.
המטא-אתיקה קיבלה תשומת-לב נכבדה מהפילוסופים האקדמיים בעשורים האחרונים.
מקובל באקדמיה לחלק את הפילוסופיה של המוסר לשלושה ענפים כאשר השניים האחרים הם:אתיקה תיאורית, או השוואתית, הבוחנת פסיכולוגית, סוציולוגית ואנתרופולוגית את ההשקפות המוסריות בחברות שונות, באזורים שונים ולאורך ההיסטוריה.
זאת, מבלי להתחייב להשקפה זו או אחרת, בדומה למטא-אתיקה.
אתיקה פרסקריפטיבית, או נורמטיבית, המתחלקת לשני תת-תחומים: האתיקה היישומית, העוסקת בשיפוטים מוסריים של השכל הישר (שיפוטים מוסריים מסדר ראשון); התאוריות המוסריות, העוסקות בשיפוטים מוסריים מסדר שני, דהיינו, הצדקות וכללים לשיפוטים מוסריים מסדר ראשון.
בעוד האתיקה הפרסקריפטיבית מתייחסת לשאלות "אילו דברים הם טובים ואילו הם רעים, מוסרית?" ו"מה עלי לעשות?", ובכך מאמצת שיפוטים מוסריים אחדים ודוחה אחרים, המטא-אתיקה נסובה סביב השאלה "מהו הטוּב המוסרי?", בחותרה להבין את טבעם של שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות.