כל מה שרצית לדעת על מיכאיל השני, קיסר רוסיה:
הדוכס מיכאיל הרוסי, מיכאיל אלכסנדרוביץ' רומאנוב (רוסית: Михаил Александрович Романов), הקרוי גם הצאר מיכאיל השני (22 בנובמבר 1878 על פי הלוח היוליאני – 12 ביוני 1918) היה בנו של הצאר אלכסנדר השלישי, ואחיו של הצאר ניקולאי השני.
ב-2 במרץ (לוח יוליאני) / 15 במרץ (לוח גרגוריאני), 1917 השליט ניקולאי השני ויתר על כתר המלוכה לטובת אחיו, באומרו: "אנחנו מורישים את ירושתינו לאחינו הדוכס מיכאיל אלכסנדרוביץ' ונותנים לו את ברכותינו על כניסתו לתפקיד השליט".
יום אחד לאחר מכן, (3 במרץ / 16 במרץ 1917) מיכאיל חתם על מנשר, שבו הצהיר: "אני נחוש בדעתי לתפוס כוח עליון רק אם זהו רצונו של עמינו האדיר, שצריכים כרגע להקים ממשל וחוקים יסודיים חדשים של המדינה הרוסית, על ידי הצבעה כללית ודרך נציגים באספה המכוננת.
" למשך יום אחד נטר מיכאיל את התקווה שייבחר על ידי האנשים כמושל, אך זה לא קרה.
היסטוריונים חלוקים בדעותיהם האם לראות במיכאיל כצאר האחרון.
חלק טוענים שנהיה צאר ברגע שהתפטרותו של ניקולאי נכנסה לתוקף, ומיכאיל עצמו היה צריך להתפטר גם הוא כדי לוותר על הכתר.
בנוסף, הם טוענים, הוא שלט מבחינה טכנית כצאר למשך יום אחד.
אחרים טוענים שהוא היה הופך לצאר רק אם היה מקבל את התפקיד במלואו וללא תנאים, דבר שלא קרה.
באופן מעשי קשה לראות בו צאר מהסיבות הבאות:
הוא שלט רק יום אחד.
הוא לא קבע אף חוק או החלטה.
הוא לא הוכתר.
הוא לא זוהה על ידי אנשיו כמושל.
אחיו, ניקולאי השני, מוכר בצורה כללית בתור הצאר האפקטיבי האחרון.
מיכאיל נרצח ב-12 ביוני 1918.
מקורות מידע רבים מצביעים על כך שביום זה, מיכאיל ומזכירתו נלקחו על ידי מספר אנשים מחוץ למלון בעיר פרם שם גר.
אחרי כן נלקחו לפאתי העיר, שם נורו וגופותיהם נשרפו.
נקודת המבט הרשמית הסובייטית הייתה שאנשים אלו היו עובדים מקומיים, ששנאו את המשטר הצארי וסלדו מסגנון חייו העשיר של מיכאיל.
מסמכים אחרים מראים, שהצו להוציא אותו להורג ניתן על ידי המשטרה החשאית המקומית.