כל מה שרצית לדעת על מיכאל בן-גל:
מיכאל בן-גל (28 בפברואר 1908 – 9 ביוני 1992), אלוף בצה"ל, שירת כמפקד חטיבת קרייתי במלחמת העצמאות, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
בן-גל נולד באודסה שבאימפריה הרוסית ב-1908, תחת השם מיכאל רבינוביץ.
ב-1921 עלה לארץ ישראל התחנך בגימנסיה העברית "הרצליה" ובגיל 16 הצטרף לארגון ההגנה.
ב-1928 מונה למפקד רוחמה שבאותה תקופה היה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ.
היה מלוחמי היחידה הנודדת של ההגנה, לאחר פרוץ מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט עבר למחוז תל אביב ופיקד על שכונת התקווה.
ב-1937 הדריך בקורס מפקדי גושים של הארגון שהתקיים בכפר ויתקין, במהלך תרגול שימוש ברימון יד מדוכה שפיתח עמיתו דוד ליבוביץ, נפצעו השניים באורח קשה.
בדצמבר 1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לחי"ל, עבר קורס קצינים ושירת בגדוד העברי השני, במהלך תקופתו בצבא הבריטי התמנה בן-גל לתפקיד הקצין הממונה של ההגנה בבריגדה היהודית.
את שירותו סיים בדרגת מייג'ור.
במהלך השבת השחורה נעצר על ידי שלטונות המנדט ונכלא ברפיח במשך 5 שבועות.
במלחמת העצמאות היה למפקדה הראשון של חטיבת קרייתי (חטיבה 4).
החטיבה בפיקודו השתתפה במבצע חמץ ובמבצע דני ובן-גל קיבל את כניעתם של יפו ורמלה.
לאחר המלחמה מונה למפקד מחוז תל אביב ולסגן ראש אגף אפסנאות.
שירת כנספח צבאי בבריטניה ובמדינות סקנדינביה בין השנים 1954 עד 1957.
בשנת 1958 מונה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים תפקיד בו כיהן עד 1963.
היה נספח צבאי בבורמה, נפאל, ציילון וקמבודיה.
ב-1965 השתחרר מצה"ל.
לאחר שיחרורו התמנה למנהל מחוז ירושלים והדרום במינהל מקרקעי ישראל.
ב-1980 זכה לתואר יקיר העיר תל אביב-יפו
נלקח מויקיפדיה