כל מה שרצית לדעת על מיכאל היימן:
מיכאל היימן (Heyman;‏ 5 באפריל 1928 – 22 בינואר 2008) היה חוקר ציונות, מנהל הארכיון הציוני המרכזי ויו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.
היימן נולד בפרייבורג בדרום מערב גרמניה ב-1928.
משפחתו התגוררה באמריך (Emmerich) שבריינלנד.
בשנת 1936, עם ההרעה במצבם של היהודים בגרמניה, נסעו בני המשפחה לפלשתינה, לבדוק אפשרויות של הגירה.
אביו של מיכאל קנה בנהריה משק חקלאי קטן.
ביוני 1937, הגיעה המשפחה לנהריה, והיימן החל ללמוד בבית הספר התיכון "חוגים" בחיפה.
בשנת 1947, החל מיכאל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר סיום לימודיו ב-1953 עבד כמה חודשים בארכיון הציוני, ואז נסע לאוניברסיטת קיימברידג', לשם כתיבת הדוקטורט שלו.
נושא עבודת המחקר היה: "המדיניות הבריטית ודעת הקהל בשאלה הטורקית 1908- 1914".
היימן הגיש את עבודת הדוקטור באפריל, 1957, וסיים את לימודי התואר בהצטיינות יתרה.
עם סיום לימודיו חזר לישראל, לעבודה בארכיון הציוני, אותו ניהל בשנים 1971-1990.
הוא המשיך בעבודתו המחקרית גם לאחר פרישתו לגמלאות.
בין השאר פרסם יחד עם יוסף ונקרט, את יומניו של תיאודור הרצל.
היימן ראה את ייעודו בהתמקצעות תחום ההיסטוריה של הציונות ובעידוד גישה מדעית-למדנית בחקר התנועה הציונית.
גולת הכותרת של עבודתו היא עריכתו המדעית לשלושת הכרכים: תיאודור הרצל, עניין היהודים – ספרי יומן.
היימן הרצה בבית הספר לארכיונאות ולספרנות באוניברסיטה העברית והיה יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.
היה ממייסדי מכון חיים וויצמן לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב.
היה פעיל במכון ליאו בק לחקר ההיסטוריה של היהדות דוברת הגרמנית, ובהיברו יוניון קולג'.
היימן לקח חלק מרכזי בתכנון ובהקמת בניין חדש ומודרני לארכיון הציוני המרכזי, שנחנך בנובמבר, 1987.
היימן נפטר ב-2008.
השאיר אחריו אישה בשם צלינה (ליניקה) לבית ספיר, וילדים: שלומית ומוטי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיכאל היימן:
•חוקרי הציונות
•ארכיונאים