כל מה שרצית לדעת על מכון התלמוד הישראלי השלם:
מכון התלמוד הישראלי השלם הנו מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.
המכון הציב לעצמו למטרה לרכז את כל שינויי הנוסחאות של המשנה והתלמוד מכתבי יד עתיקים ומדפוסים ראשונים, ולהשוותם עם הנוסחאות המובאות בספרות חז"ל המקבילה ובספרי הגאונים והראשונים.
מכון זה הוקם בשנת תש"ב (1942) ביוזמתו של הרב מאיר ברלין (בר-אילן) ובניהולו של הרב יהושע הוטנר.
המכון הפיק כ-4,000 מחברות שכל דף בהן מוקדש לשורה אחת מתוך ש"ס וילנא, ומתחתיה הועתקו הדברים המקבילים שבכל כתבי היד והדפוסים הראשונים, כולל קטעי גניזה, וצויין כל שינוי, אף הקטן ביותר (קיצורים, כתיב מלא וחסר וכדומה).
במקביל נרשמו במכון מאות אלפי כרטיסיות, ובהם הועתקו הציטוטים מתוך התלמוד המופיעים בספרי הגאונים והראשונים.
בספרים שהוציא המכון הצביעו העורכים על משמעותו של כל שינוי בגרסה, על השלכותיו להלכה ולמחקר, ועל עמידתו במקורות אחרים – בקטעים מקבילים בספרות חז"ל ובמובאות בספרות הגאונים והראשונים.
עד כה ראו אור 2 כרכים על משניות סדר זרעים, ו-14 כרכים על מסכתות התלמוד לסדר נשים (כתובות – 2 כרכים, סוטה – 2 כרכים, יבמות – 4 כרכים, נדרים – 2 כרכים, גיטין – 3 כרכים וקידושין – כרך אחד).
המכון ראה לנכון להתחיל דווקא בסדר זה, כיון שהוא חסר מעבודתו של ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ, "דקדוקי סופרים".
אשר על כן מכונה עבודתו של המכון בשם "דקדוקי סופרים השלם".
העורך הראשי של המכון הוא הרב אפרים רוטמן.
בתחילת דרכו של המכון הוחל בהדפסת מסכת ברכות שכללה את המסכת עצמה עם פירושיה השונים, גרסאותיה וההלכה הפסוקה היוצאת מסוגיות התלמוד (על פי "הלכה ברורה" של הרב אברהם יצחק הכהן קוק).
בטרם נסתיימה מלאכת ההדפסה פרצה שריפה בבית הדפוס וכילתה את כל העבודה.
יחד עם הטיפול בגרסאות המשנה והתלמוד עוסק המכון גם בההדרת כתביהם של ראשונים.
כרכים רבים של "בית הבחירה" לרבנו מנחם המאירי יצאו מבית יוצר זה, וכן חידושי הרמב"ן על הש"ס, "תורת הבית" של הרשב"א והרא"ה, תוספות רבי שמשון משאנץ על מסכת כתובות, הר"י בן מלכי צדק על משניות זרעים, וגנזי ראשונים על כמה ממסכתות הש"ס.
מפעל נוסף הוא הוצאתם לאור של פסקי הרי"ד (רבי ישעיהו דטראני הזקן) ונכדו הריא"ז (רבי ישעיהו דטראני) על מרבית מסכתות הש"ס.
המכון החל בהוצאה לאור של הר"י מלוניל על מסכתות הש"ס.
בשנת 1973 הוענק למכון פרס ישראל לספרות תורנית.