כל מה שרצית לדעת על מכונית תופת:
מכונית תופת – מכונית (או משאית) המועמסת במטען גדול של חומר נפץ, המתפוצצת במקום שבו מבקש ארגון טרור לבצע פיגוע.
פיצוץ המכונית נעשה על פי רוב על ידי נהג מתאבד או באמצעות הפעלה מרחוק.
במכוניות תופת נעשה שימוש לא רק כדי לבצע פיגועים מקריים, אלא גם כדי להתנקש באופן ממוקד בחייו של אדם מסוים.
מבחינתם של ארגוני טרור, למכונית תופת יתרונות רבים על פני אמצעי טרור אחרים, כגון פיגועי התאבדות, מטעני צד או פיגועי ירי:
אפקט: במכונית ניתן להוביל מטען גדול של חומר נפץ, ובכך להשיג מספר גדול של נפגעים.
לעתים, מכונית תופת אחת עלולה להביא למותם של מאות בני אדם.
הסלקה: במכונית ניתן להסליק חומר נפץ כך שיהיה קשה לאיתור וקל לניוד, באופן יחסית בטוח.
עבירות: המכונית מסוגלת לפרוץ מחסומים, ובכך להגיע ליעדה, גם כאשר קיימת שמירה.
הרס סביבתי: מכונית תופת מסוגלת לפגוע בבניינים ולא רק בבני אדם, כך שנוצר הרס סביבתי נוסף על הקורבנות בנפש.
ההרס הרב משמר את זכר הפיגוע למשך תקופה ארוכה.
נגישות: באמצעות מכונית תופת שמוסווית כמכונית תמימה, ניתן לפרוץ דרך גם לאדם שמאובטח באופן הדוק מאוד.
בנוסף, קל יחסית להכין פעולה כזו, שכן ניתן להחנות את המכונית בנתיב תנועה, שבו ידוע כי הקורבן המיועד נוהג (או צריך) לעבור.
החשש מפני מכוניות תופת הביא לכך שהחל משנת 2000, פחות או יותר, נבדקת כל מכונית המבקשת להיכנס לחניון תת-קרקעי.
הסיבה לכך היא החשש שארגוני טרור ינסו לעשות שימוש במכוניות כאלו לשם הריסת בניינים.
בניינים שהחשש לתקיפתם גדול במיוחד, כגון מבנה של שגרירות ארצות הברית, זוכים להגנה מיוחדת בדמות גדר שמקיפה אותם ומונעת גישה אליהם במכונית.
בנינים ציבורים שונים מעמידים ברחוב עמודי בטון, שלא מאפשרים למכונית לחנות בצמוד אליהם, ובכך לצמצם את השפעת הפיצוץ.
כיום נבחנות שיטות נוספות למיגון בניינים מפני פיצוץ, ובהן שיטות בניה שמקטינות את אפקט הפיצוץ, באמצעות עטיפת יציקות הבטון בחומרים אלסטיים, שמאפשרת להן לספוג פיצוץ מבלי להתפרק.
מכוניות תופת רבות מספור התפוצצו בעיראק לאחר כיבושה על ידי כוחות אמריקניים במלחמת עיראק.
גם מדינות מבצעות לפעמים התנקשויות באמצעות מכוניות תופת.
הדבר מאפשר להם לפגוע במי שרצו ועם זאת להעלים ולטשטש את עקבותיהם, בצורה טובה יותר מאשר בהתנקשות ישירה.