כל מה שרצית לדעת על מלאכת עשיית שתי בתי נירין:
מְלֶאכֶת הָעוֹשֶׂה שְׁתֵי בָּתֵּי נִירִין (וגם שְׁנֵי בָּתֵּי נִירִין) היא מלאכה מל"ט מלאכות שבת.
המונח שתי מגיע מהמילה "שתי" במונח "שתי וערב".
בעבר, נהוג היה לסרוג ולארוג בטכניקה, שבה הניחו שורות של חוטים זה לצד זה, כשראש כל אחד מהחוטים מחובר לכלי שנקרא "בית ניר", ושימש ליישור החוטים שלא יתפזרו.
לאחר מכן העמידו שורה אחרת של חוטים בכיוון הנגדי, וארגו אותם יחד.
לפי שיטת רש"ימלאכת עשיית בתי שתי נירין, היא הכנסת שתי חוטין, לתוך מקומם בכלי האריגה.
לפי שיטת הרמב"ם ורבי מנחם המאירי מלאכה זו, היא עשיית נפה או כברה או סל או סבכה או סריגת מיטה בחבלים.
כוונתם, לכאורה, היא, שכאשר החל העושה לעשות את הכלי, ויצר בו שני חורים שנוצרו כתוצאה מסריגת השתי והערב, הוא עבר על איסור זה.
אך גדולי פרשני הרמב"ם, פירשו שגם כוונת הרמב"ם היא כרש"י.