כל מה שרצית לדעת על מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו:
מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו (במקור, לטינית: "Ceterum censeo Carthaginem esse delendam") הוא פתגם לטיני שנטבע במקור על ידי קאטו הזקן, אחד המדינאים הרומאים הבולטים והמשפיעים בתקופתו.
לפי פלוטארכוס, קאטו הזקן נהג לסיים כל נאום שלו (כולל נאומים שלא עסקו כלל בקרתגו) במשפט זה או בגרסאות שונות שלו, כדי לדרבן את הסנאט הרומאי להכריז מלחמה על קרתגו.
קאטו רחש איבה עמוקה לקרתגו וחשש מפניה – רגשות שנבעו משנותיו כחייל במהלך המלחמה הפונית השנייה.
בעקבות ביקור רשמי שערך בקרתגו בשנת 153 לפנה"ס השתכנע סופית, במילותיו של ההיסטוריון תאודור מומזן, "כי רומא לא תהיה בטוחה בקיומה כל עוד לא תיכחד קרת-חדשה (קרתגו) מתחת השמים".
עם חזרתו לרומא החל במסע תעמולה בסנאט שמטרתו הייתה הכרזת מלחמה על קרתגו והשמדתה, מסע שיסוד מרכזי בו הייתה חזרתו על הסיסמה.
לפי פרופ' מ.
קארי, השילוב בין אישיותו "מהלכת האימה" של קאטו לבין השימוש החוזר ונשנה בפתגם בנאומיו הובילו לבסוף להכרזת המלחמה (כאשר הזדמנה עילה לכך).
עדות נוספת ליעילותה של הרטוריקה של קאטו היא בכך, שיריביו האידאולוגיים בסנאט, שהתנגדו להכרזת המלחמה, אימצו את הסיסמה בשינוי קל: פובליוס קורנליוס סקיפיו נאסיקה קורקולום נהג לסיים את נאומו בכך שאמר "סוף דבר, סבורני שיש לקיים את קרתגו".
לפי גדליה אלקושי, שימוש בפתגם, או באחד מניסוחיו המקוצרים: "מלבד זאת סבורני" ("Ceterum censeo") ו"על קרתגו להיחרב" ("Carthago Delenda" או "Carthago delenda est"), מחוץ להקשרו ההיסטורי, מציין "דעה או השקפה שאדם דבק בה ברבים ומשמיע אותה תכופות".
הביטוי מביע במקרים מסוימים גם עקשנות בלתי נלאית, נחישות ודבקות במטרה.
בספרות העברית המקצועית וכן בשימוש הנרחב אין אחידות בתרגומו של הפתגם.
בעוד חוקרים מודרניים, כגון ההיסטוריון ישראל שצמן, מתרגמים את הפתגם כ"מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו", בתרגומים מוקדמים יותר, כגון תרגומו של יוסף ליבס ל"חיי אישים" של פלוטארכוס, מתורגם הפתגם כך: "סוף דבר סבורני שיש להחריב את קרתגו".
במהדורה הראשונה לספרו של אלקושי "אוצר פתגמים וניבים לאטינים" תורגם המשפט לנוסח "מלבד זה דעתי היא, שמן ההכרח להחריב את קרתגו", ובמהדורה השנייה תורגם המשפט כ"מלבד זאת סבורני כי יש להחריב את קרתגו".