מלחמות הדיאדוכים


כל מה שרצית לדעת על מלחמות הדיאדוכים:
מלחמות הדיאדוכים התנהלו בין יורשיו (דיאדוך הוא יורש ביוונית) של אלכסנדר הגדול על השלטון באימפריה שהותיר אחריו אלכסנדר לאחר מותו בשנת 323 לפנה"ס.
היורשים שנלחמו ביניהם היו בעיקר קציני צבאו הבכירים, וגם מקורביו האחרים ובני משפחתו.
המלחמה הראשונה, שנפתחה כמעט מיד עם היוודע דבר מותו של אלכסנדר, הייתה מרד היוונים בשלטון המוקדוני הידוע בשם מלחמת לאמיה, אך הדיאדוכים, שהיו עדיין מאוחדים, הדבירו בקלות את המרד.
היחסים הטובים בין הדיאדוכים לא האריכו ימים.
תוך כמה שנים פרץ עימות פנימי ביניהם, כשחלק מקציני צבא אלכסנדר הגדול נותרו נאמנים לרצונו וניסו לשמור על אחדות האימפריה.
אחרים, הרבים יותר והחזקים יותר, המונעים על ידי אינטרסים אישיים הצליחו לקרוע את האימפריה לגזרים ולתפוס איש איש את חלקו.
המאבק לא פסק אחרי חלוקת השלל הראשונית.
מלחמות עקובות מדם נמשכו כ-20 שנה ושיאן היה קרב איפסוס (301 לפנה"ס).
הקרב סימל את סיום המאבק הכללי, וחלק מהעולם ההלניסטי, במיוחד מצרים, נכנסו לתקופת שלום ושגשוג, אך העימותים נמשכו בצפונו של העולם ההלניסטי, ביוון ובאסיה הקטנה.
המלחמות באסיה הקטנה שככו רק אחרי קרב קורפדיון (281 לפנה"ס) ואילו מקדוניה עברה סופית לשליטתו של אנטיגונוס השני גונטס בשנת 276 לפנה"ס ובכך הסתיימו העימותים שהרעידו את העולם ההלניסטי.
בסיום המלחמות נוצרו מספר ממלכות, הגדולות שבהן: מצרים התלמיית, מוקדון, הממלכה הסלאוקית ומספר ממלכות הלניסטיות במרכז אסיה.
אף על פי שהעימות הכללי שכך, נמשכו מעשי איבה בין הארצות השונות עד שקיעתו של העולם ההלניסטי וכיבושו בידי הרומאים.
בימינו נהוג לכנות מאבק חריף על השלטון המתחולל בין יורשים כ"מלחמת דיאדוכים".

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למלחמות הדיאדוכים:
יוון העתיקה: היסטוריה צבאית
מלחמות בעת העתיקה