כל מה שרצית לדעת על מלחמת האזרחים בספרד:
הצד הפשיסטי

איטליה

כח גדודי המתנדבים

גרמניה

לגיון הקונדור

פורטוגל

מפקדים

מנואל אסאניה

חוליאן בסטיירו

פרנסיסקו לרגו קבלרו

חואן נגרין

אינדיקיו פרייטו

ויסנטה רוחו ליורץ'

חוסה מיאחה

חואן מודסטו

חואן הרננדס סראוויה

בואנוונטורה דורוטי

חוסה חיראל

חוסה אנטוניו אגירה

בלארמינו תומאס

לואיס קומפאניס

חוסה סאנחורחו

גונסלו קייפו דה ליאנו

אמיליו מולה

פרנסיסקו פרנקו

חואן יאגואה

מנואל גודד ליופיס

מיגל קבנליאס

חוסה מיליאן-אסטראי

חוסה אנריקה ווארלה

כוחות

450,000 איש,

350 כלי טיס,

200 סוללות,

(1938)‏

600,000 איש,

600 כלי טיס,

290 סוללות,

75,000 מתנדבים איטלקיים

12,000 מתנדבים גרמנים

(1938)‏

אבידות

ראו הערות

ראו הערות

סה"כ אבדות: 500,000~

ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של ספרד

היספניה
הכיבוש המוסלמי של ספרד
אל-אנדלוס והרקונקיסטה
ממלכת ספרד
ספרד ההבסבורגית
עידן ההארה
המאה ה-19
אנרכיזם בספרד
הרפובליקה הראשונה
הרסטורציה
הרפובליקה השנייה
מלחמת האזרחים
שלטון פרנקו
ספרד המודרנית

ספרד

מלחמת האזרחים בספרד הייתה מלחמת אזרחים שהתרחשה בספרד בשנים 1936 עד 1939.
המלחמה הייתה תוצאה של הבדלים פוליטיים ותרבותיים בין מה שכונה על ידי המשורר אנטוניו מצ'אדו: "שתי המדינות בספרד".
האחת – ה"רפובליקנים", אשר תמכו בממשלה החוקית של הרפובליקה הספרדית השנייה, והשנייה – ה"לאומנים", אשר מרדו בממשלה.
ה"רפובליקנים" ייצגו מבחינה פוליטית מגוון של דעות, החל באנשי מרכז שתמכו בדמוקרטיה פרלמנטרית, ועד אנרכיסטים וקומוניסטים שתמכו בשינוי מהפכני בחברה הספרדית.
בסיסם של הרפובליקנים היה במגזר העירוני החילוני, במיוחד בקטלוניה ואף בקרב הקתולים בחבל הבסקים, אשר בימי הרפובליקה השנייה הוענקה לו אוטונומיה נרחבת.
לעומתם ה"לאומנים" העדיפו את ביסוסו של הכוח הפוליטי בידי ממשל חזק, על בסיס התאוריות המדיניות הפשיסטיות שרווחו בשנות השלושים של המאה ה-20, בהתאמה לתנאיה המיוחדים של ספרד.
בסיסם של הלאומנים היה כפרי, שמרני וקתולי.
בשורותיהם נכללו מונרכיסטים, קלריקליסטים, ופַלֵנחיסטים – חסידי מפלגת הפלנחה הפאשיסטית שנוסדה על ידי חוסה אנטוניו פרימו דה ריברה, בנו של הרודן הצבאי מיגל פרימו דה ריברה.
המלחמה נמשכה בין יולי 1936 ואפריל 1939 (אף על פי שהמצב הפוליטי היה רווי באלימות מספר שנים קודם לכן), והסתיימה בתבוסתם של הרפובליקנים.
הלאומנים המנצחים השליטו בספרד דיקטטורה פשיסטית בהנהגת פרנסיסקו פרנקו.
מספר הקורבנות במלחמה זו שנוי במחלוקת.
ההערכות מדברות על בין חצי מיליון למיליון הרוגים, רבים מהם שלא בלחימה, כי אם בהוצאות להורג המוניות בהן נקטו שני הצדדים.
אינטלקטואלים ואמנים ספרדים רבים נהרגו או יצאו לגלות, ואנשי כמורה רבים נרצחו.
הכלכלה הספרדית נזקקה לשנים רבות על מנת להתאושש מנזקי המלחמה.
החברה הספרדית נותרה אף היא שסועה ומחולקת, והייתה נתונה במשך שנים רבות לדיקטטורה פשיסטית, אף לאחר חלוף עידן הדיקטטורים באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
ההשלכות הפוליטיות והרגשיות של המלחמה חרגו אל מעבר לגבולות ספרד.
תומכי הרפובליקה הציגו את המאבק כמאבק בין רודנות ופשיזם לבין דמוקרטיה וחירות.
רבים באירופה ומחוצה לה (כארנסט המינגוויי) הצטרפו למאבקם של הרפובליקנים, במסגרת הבריגדות הבינלאומיות, והתייחסו להצלת הרפובליקה הספרדית כאל מטרתו של הדור.
המדינות המזוהות ביותר עם הרפובליקנים היו ברית המועצות ומקסיקו.
לעומתם טענו הלאומנים, תומכיו של פרנקו, כי הם קו החזית הקדמי במאבק אל מול הקומוניזם הבינלאומי והאנרכיה, וכי הם מייצגים את החפצים בשימורה של הציוויליזציה האירופית אל מול הקמים עליה לשנותה.
המלחמה לא נשאה אופי מובהק של מאבק בין הקומוניזם והפשיזם.
ממשלת הרפובליקה הספרדית לא הייתה מעולם קומוניסטית בעיקרה, ופרנקו, כפי שהוכיחו שנות שלטונו, היה יותר שמרן מהדור הישן מאשר פשיסט.
היה זה מאבק בין התומכים בשינוי חברתי המבוצע במסגרת רפובליקנית-דמוקרטית על ידי ממשלה אזרחית, אל מול אנשי ספרד הלאומנית, שביקשו לכונן משטר שמרני ולשנות את המדינה באמצעות שלטון מרכזי חזק, מיליטנטי ושמרני.
המאבק היה האכזרי מכל אלה שהתרחשו על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם הראשונה, ודור שלם של ספרדים אבד בו.
במלחמה זו נעשה שימוש בכלי מלחמה ובטקטיקות שבישרו את הברוטליות הממוכנת של מלחמת העולם השנייה.
רבים וטובים מאזרחי המדינות הזרות שהתנדבו להילחם לצד הרפובליקנים נהרגו אף הם, ורבים אחרים, כג'ורג' אורוול, נסוגו מתמיכתם בקומוניזם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למלחמת האזרחים בספרד:
•מלחמת האזרחים בספרד
•מלחמות ספרד
•מלחמות אזרחים באירופה
•הרפובליקה הספרדית השנייה