כל מה שרצית לדעת על מלחמת הודו-סין הראשונה:
צרפת צרפת וייט מין וייט מיןמפקדיםז'אן דה לאטר דה טסיני ראול סלן (אנ') הו צ'י מין, גנרל ג'יאפ(אנ')כוחותכ-400,000 (הערכה) כ-600,000 לוחמים ובלתי סדירים (הערכה)אבידות94,581 נהרגו 78,127 נפצעו 40,000 שבויים (נתונים רשמיים) 300,000 נהרגו כ-500,000 נפצעו כ-100,000 שבויים(הערכה)מלחמת הודו-סין הראשונה התרחשה בהודו-סין בין 19 בדצמבר 1946 ל-1 באוגוסט 1954 בין צרפת לבין הוייט מין בפיקודם של הו צ'י מין ווו ג'יאפ.
מרבית הלחימה התרחשה בטונקין – החלק הצפוני של וייטנאם, אך התנהלו קרבות גם בשאר שטחי וייטנאם, ואף באזורים נוספים של הודו-סין הצרפתית, כמו לאוס וקמבודיה.
לאחר שאזור הודו-סין נתפס מחדש על ידי צרפת לאחר מלחמת העולם השנייה, מרדו אנשי הוייט מין נגד השלטון הקולוניאלי הצרפתי בשטחי הודו-סין שבמהלך מלחמת סין-יפן השנייה נכבשו בידי היפנים.
השנים הראשונות למלחמה התאפיינו בעיקר במרידות קטנות באזורים הכפריים נגד השלטון הצרפתי.
אלא שלאחר שהכוחות הקומוניסטים של סין הגיעו עד גבולה הצפוני של וייטנאם ב-1949, החלה מלחמה בהיקף מלא, כששני הצדדים מצוידים בנשק מתקדם שסופק על ידי ארצות הברית, ברית המועצות וסין.
הכוחות הצרפתיים כללו חיילים מהמושבות הצרפתיות שבצפון אפריקה, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, חיילים מהשטחים הצרפתיים שבדרום-מזרח אסיה, כמו לאוס וקמבודיה, וקבוצות מיעוט וייטנאמיות שתמכו בצרפת, וכן יחידות מקצועיות של אירופאים מהלגיון הצרפתי.
המלחמה לא נהנתה מתמיכה בצרפת, וכונתה בה לעיתים "המלחמה המטונפת" (la sale guerre), בעיקר בידי קומוניסטים ואינטלקטואלים צרפתיים שמאליים כז'אן פול סארטר.
האסטרטגיה הצרפתית לדחוק את הווייט מין לתקוף בסיסים צרפתיים מוגנים היטב באזורים מרוחקים פעלה היטב בקרבות כדוגמת קרב נה סאן, אך המחסור באמצעי בנייה (במיוחד בטון), בטנקים ובכיסוי אווירי אפקטיבי, מנעו הגנה יעילה של הכוחות הצרפתיים.
הצרפתים הובסו וספגו אבידות כבדות במרבית היחידות הלוחמות שלהם, וזאת בעיקר כתוצאה מלוחמת גרילה ומתקיפות ממארבים שהטמינו לוחמי הוייט מין.
לאחר תום המלחמה התכנסה ועידה בז'נבה, שהחליטה, ב-21 ביולי 1954, על חלוקה זמנית של וייטנאם לאורך קו הרוחב 17, כך שהשטח שמצפון לו הועבר לידי הוייט מין תחת שליטת הו צ'י מין, והשטח שמדרום לו הפך לדרום וייטנאם תחת שלטון המלך באו דאי.
שנה אחר-כך הודח המלך על ידי ראש הממשלה שלו נו דין דיים, והוקמה הרפובליקה של דרום וייטנאם.
סירובו של דיאם לשאת ולתת עם הצפון על בחירות כלליות ב-1956, אף שכך נקבע בוועידה שהתכנסה בז'נבה, ושאיפתו של הו צ'י מין להשתלט על הדרום ולהפוך את וייטנאם כולה למדינה קומוניסטית תחת שלטונו, הובילו בסופו של דבר לפריצתה של מלחמת הודו-סין השנייה, היא מלחמת וייטנאם, ב-1959.