כל מה שרצית לדעת על מלחמת העצמאות של ארגנטינה:
מלחמת העצמאות של ארגנטינה או מלחמת העצמאות של הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה הוא שמם של הקרבות והמערכות הצבאיות בארצות שונות בדרום אמריקה בהן נטלו חלק כוחות צבאיים מהפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה, המדינה שתפסה את מקומה של תת ממלכת ריו דה לה פלטה (מלכות משנה לממלכה הספרדית) ושקדמה לרפובליקה הארגנטינאית.
הצדדים הנלחמים נקראים בפי ההיסטוריונים הדרום אמריקאים הפטריוטים (המורדים בספרד) והמלוכנים (הנאמנים לכתר הספרדי ולמלך פרננדו ה-7).
רק מיעוטם של הקרבות נערכו בטריטוריות שהן כיום חלק מארגנטינה, ורובם נערכו בשטחים שהיו חלק מתת ממלכת ריו דה לה פלטה ושלאחר המלחמה נותרו מחוץ לפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה, או בשטחים שהיו חלק מתת ממלכת פרו; בנוסף נערכו קרבות ימיים – חלקם הרחק מחופי היבשת.
ניתן להבחין בשלוש חזיתות עיקריות:
החזית המזרחית (חזית הליטורל ) – שכללה את המערכות בליטורל עצמו, בפראגוואי, בבנדה אוריינטל – אורוגוואי של היום, ובדלתה של ריו דה לה פלטה; וכן הקרבות הימיים בריו דה לה פלטה ובמקורותיו.
החזית הצפונית – המערכות הצבאיות באלטו פרו ובפרובינציות של סלטה וטוקומן.
חזית האנדים – הקרבות נגד המלוכנים בצ'ילה, פרו, ואקואדור; ולבסוף גם באלטו פרו (בוליביה).
יש גישות שונות לתחימתה של מלחמת העצמאות של ארגנטינה מבחינת לוח הזמנים והמרחב:
הארגנטינאים נוטים לכלול בה גם את שחרורן של צ'ילה, אקוואדור ופרו בידי חוסה דה סן מרטין – גיבורה הלאומי של ארגנטינה, למרות שחלק גדול מהמערכות לא היו מטעם ארגנטינה ולא במימונה; ואף את שירור אלטו פרו (בוליביה) שנעשה לאחר התפטרותו של סן מרטין אך היה המשך ישיר של הכרעת המלוכנים בפרו.
הממעיטים רואים בחציית האנדים על ידי סן מרטין את סיומה של מלחמת העצמאות של ארגנטינה, ומתייחסים לקרבות שנערכו לאחר מכן בחזית הצפון כאל קרבות של הפרובינציות העצמאיות, ולא כאל קרבות להשגת העצמאות.
המרבים כוללים במלחמת העצמאות גם את מלחמת ארגנטינה ברזיל שבעקבותיה אורוגוואי זכתה לעצמאות, וגבולותיה של ארגנטינה עם שכנותיה התקבעו.
מאמר זה מציג את האפשרות הראשונה, ולכן הוא מכסה גם את מלחמות העצמאות של צ'ילה, פרו, אקוואדור ובוליביה.
המלחמה לפי כך נמשכה 15 שנים והסתיימה בניצחון המורדים שיסדו את ארגנטינה וסייעו בהקמת מדינות נוספות בדרום אמריקה.