כל מה שרצית לדעת על מלייה:
מלילה לפי ההגייה הערבית, או בהגייה הספרדית מליליה/ מלייה (Melilla), היא עיר אוטונומית של ספרד הממוקמת כמובלעת בחופה הצפוני של יבשת אפריקה, על חצי אי המזדקר ממרוקו אל הים התיכון, אחד השטחים הקטנים שנשארו ממרוקו הספרדית ההיסטורית.
העיר, שהיא פיניקית במקורה, נמצאת תחת שלטון ספרדי מאז 1496.
שטחה משתרע על פני כ-12.
4 קמ"ר והיא בעלת כשני קילומטרים של חופים.
בדומה לסאוטה, מובלעת ספרדית נוספת בטריטוריה המרוקאית, מלייה, המרוחקת כ-500 קילומטרים מחצי האי האיברי, נהנית גם היא מענף דיג מפותח ומושפעת מפנים הארץ המרוקאי והחקלאות הטבעית.
אוכלוסיית העיר מתחלקת לארבע קהילות עיקריות: מוסלמים מרוקאים (בעלי אזרחות ספרדית) המהווים כ-50% מהתושבים, נוצרים קתולים, יהודים, והינדים.
הקהילה היהודית מונה כיום בין 500 ל-600 נפשות (בעבר מנתה כ-2000 איש, אך עקב הגירה למדינות שונות, בהן ספרד עצמה, ועלייה לארץ ישראל, הידלדלה הקהילה).
השפה הרשמית בעיר היא ספרדית.
מרוקו ממשיכה לטעון לזכויותיה על פיסת ארץ זו, ומדי פעם מתפרצות מחאות במרוקו סביב הסוגיה, ואף בקרב האוכלוסייה המוסלמית בעיר.
לאחר שנים של הסתננויות יחידים, סבלה המובלעת החל מספטמבר 2005 מניסיונות הסתננות המונית של מהגרים אפריקאים שמשתמשים בה (ובסאוטה) כדרך להיכנס לאיחוד האירופי שספרד חברה בו.
למרות שכבר ב־1992 נחתמה אמנה בין ספרד ומרוקו המסדירה את החזרת המהגרים הבלתי חוקיים למרוקו, אמנה זו אינה ממומשת, ובפועל אפריקאים המסתננים לתוך המובלעת (למעט מרוקאים) זוכים בסופו של דבר למעמד של פליטים.
התגברות ההגירה הביאה את השלטונות הספרדיים להקמת גדר הפרדה כפולה וגבוהה, ואף היו מקרים של ירי של אנשי ביטחון לעבר המהגרים, שספרד ומרוקו מאשימות בו זו את זו.
נלקח מויקיפדיה