כל מה שרצית לדעת על מנזר גלאתי:
מנזר גלאתי (בגאורגית: გელათის მონასტერი, גֶלאתיס מוֹנאסטֶרי) או מנזר הבתולה – גלאתי הוא מנזר בעיר כותאיסי שבמחוז אימרתי גאורגיה.
המנזר נבנה, בשנת 1106, על ידי מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת, דוד הבנאי (1089-1125).
במשך תקופה ארוכה היה מנזר גלאתי אחד ממרכז ההשכלה הגבוה בגאורגיה.
הייתה בה אקדמיה שהעסיקה חלק מהאנשי המדע המפורסים של גאורגיה, ביניהם מדענים, תאולוגים ופילוסופים, הרבה מאלה שהיו פעילים במנזרים האורתודוקסיים השונים מחוץ לגאורגיה או באקדמיית מנגן שבקונסטנטינופול.
היסטוריונים מאותם הימים תיארו את העבודה שנעשית באקדמיה כך:
ירושלים השנייה של כל המזרח ללימוד כל דבר בעל ערך, להוראת הידע – אתונה השנייה שתעלה בהרבה על זו הראשונה בחוק האלוהי, קנון (החוק הכנסייתי) לתפארת הכנסייה.
– היסטוריונים של דוד הבנאי מתארים את אקדמיית גלאתי
האקדמיה נמצאה על גבעה מיוערת, כ-11 ק"מ צפון-מזרחית לכותאיסי.
דוד הבנאי שייסד את האקדמיה, לא זכה בסופו של דבר לראות בהשלמתה, ונקבר על פי הנחיותיו המפורשות, ברצפת שער הכניסה הראשית בחלק הדרומי, כי, על פי האגדה, רצה המלך הענו שכל נתין בממלכה יעבור מעל קיברו.
דוד היה מעורב באופן אישי בבניית האקדמיה, ונקשרו לו בשל כך אגדות רבות.
מנזר גלאתי שימש מרכז תאולוגי גדול ומשך אליו מלומדים רבים.
הלימודים כללו תאולוגיה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, רטוריקה, שפות וציור.
המנזר נחרב פעמיים על ידי העות'מאנים, אולם הצליח לשמר מספר רב של ציורי פרסקו וכתבי יד המתוארכים למאות השתים עשרה – שבע עשרה.
בשנת 1994, הכריזה אונסק"ו על המנזר כאתר מורשת עולמית.