כל מה שרצית לדעת על מסיבת תה:
מסיבת תה היא ארוחת תה אנגלית קלאסית.
היא נערכת לרוב בשעה 17:00, על השולחן ישנם ספלים וצלוחיות מסודרים בקפידה, מפיות וכלי הגשה מרשימים, סקונס וכריכונים בגודל ביס.
מקורן של מסיבות התה באנגליה של תחילת המאה ה-17, עם התגברותם של משלוחי התה מהמזרח הרחוק.
התה שנחשב אז למצרך יקר הפך לפופולרי בקרב בתי האצולה הבריטי.
בני המעמד העליון התחילו לאכול ארוחות תה ב-1840.
כאשר את התה שתו באירועים חברתיים ובבתים פרטיים הוא הפך לסמל סטטוס, ובמהרה הפך לארוחה שנאכלה מידי יום, ושבה הגישו תה חלש מקומקום יחד עם חלב וסוכר (מנהג המושפע מהרגלי ההודים), מלווה בכריכים קטנים (כריכי מלפפון, ביצים, ממרח דג, שינקין וסלמון מעושן) ,סקונס המוגשים עם חמאה, שמנת עשירה וריבה, עוגת פירות ועוגת ספוג.
בני המעמד הגבוה אכלו ארוחת צהריים ב-12:00 וארוחת ערב ב-20:00 או מאוחר יותר, כך שהיה להם נוח לערוך באמצע ארוחת תה.
לעומתם, בני המעמד הנמוך יותר אכלו כבר ב-11:00 את ארוחת הצהרים וארוחת ערב קלה ב-19:00.
במהלך השנים המעמד הנמוך החלו אף הם לשתות תה ולקיים ארוחות תה.
מסורת זו החלה להתקיים בכל האימפריה הבריטית.
במאה ה-21 עקב שעות העבודה הרבות של הבריטים פחות ופחות מקיימים מנהג זה.
יש הגורסים שמנהג זה הומצא על ידי הדוכסית מבדפורד כדי לתת מענה לחולשה שחשה בשעות אחר הצהריים, אי שם בין ארוחת הצהריים שכבר הסתיימה, לבין ארוחת הערב שעדיין הייתה רחוקה.