כל מה שרצית לדעת על מערכת הביטחון הישראלית:
מערכת הביטחון הוא הכינוי למכלול הארגונים העוסקים בהגנה על ביטחון מדינת ישראל, כלומר על הגנת תושביה מפני אויבים מבחוץ ומבית.
הארגונים הנכללים במערכת הביטחון בישראל הם:
משרד הביטחון: המשרד הממשלתי המפקח על פעולת הצבא, ועוסק בפעולות אזרחיות הקשורות לתפעול הצבא, כגון רכש ושיקום.
במסגרת משרד הביטחון פועל המלמ"ב – הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, שאחראי על אבטחת משרד הביטחון עצמו ועל אבטחת התעשיות הביטחוניות.
צבא הגנה לישראל (צה"ל): צבאה של מדינת ישראל.
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד"): ארגון הביון של המדינה, הממונה על איסוף מידע אזרחי וצבאי ופעולות ביטחון חשאיות מחוץ לגבולות המדינה.
שירות הביטחון הכללי (השב"כ): נועד להגן על המדינה מפני חתרנות פנימית המסכנת את ביטחונה.
בפועל תפקידו כולל גם סיכול טרור שמקורו בשטחים.
המשרד לביטחון הפנים: המשרד הממשלתי המפקח על פעולתם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירותי כבאות והצלה.
משטרת ישראל: המשטרה של מדינת ישראל, העוסקת בביטחון פנים – מניעה של מעשי פשע ולכידת עבריינים.
שירות בתי הסוהר (שב"ס): הגוף האחראי על הפעלת בתי הסוהר בישראל.
שני גופים קטנים האחראים על אבטחת הרשות המחוקקת והרשות השופטת – משמר הכנסת ומשמר בתי המשפט.
הרשות הארצית לכבאות והצלה, הכפופה למשרד לביטחון פנים ובאה להגן מפני שריפות וכדומה.
מפעם לפעם עולות הצעות לארגון חדש במערכת הביטחון, לשם מילוי פונקציה שחסרה במערכת זו, כפיצול של יחידה ארגונית קיימת והפיכתה ליחידה עצמאית, או לשם שינוי יחסי הכוחות בין המרכיבים השונים של מערכת הביטחון.
בחודש מרץ 2004, למשל, הציעה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להפוך את אחת מיחידות המודיעין של הצבא, יחידה 8200, לגוף אזרחי נפרד מהצבא (בדומה למקבילתה האמריקאית, ה-NSA).
לכל אחד מהגורמים במערכת הביטחון סמכויות משלו, אך לעתים נדרשת הכרעה בשאלה מי הגורם שיתמודד עם איום ביטחוני מסוים.
בין הגורמים השונים מתקיימים אינטראקציה ושיתוף פעולה, לשם מימושן של מטרות משותפות.
בנוסף לכך מתקיים מעבר של לוחמים/עובדים בין הגורמים השונים, ובפרט מעבר מצה"ל אל כל יתר הגורמים.
במיוחד בולט הדבר במוסד, שרבים מראשיו הם אלופים שהשתחררו מצה"ל.