כל מה שרצית לדעת על מצודות אוסישקין:
מצודות אוסישקין הוא שמה של קבוצת יישובים באצבע הגליל שהוקמו בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.
קבוצת יישובים זו נקראה על שמו של מנחם אוסישקין, מנהיג ציוני סוציאליסטי ובאותו זמן יו"ר הקרן הקיימת לישראל.
התוכנית הייתה להקים במקום שישה יישובים שייצגו את כל הזרמים של התנועה הציונית.
ב-4 במאי 1939 הוקמו שני היישובים הראשונים, קיבוץ דפנה של הקיבוץ המאוחד, שנודע כ"מצודת אוסישקין א'", וקיבוץ דן של הקיבוץ הארצי, שנודע כ"מצודת אוסישקין ב'".
איתם עלה על הקרקע גרעין "משק משותף" של תנועת המושבים, אשר בינואר 1940 עבר למקום סמוך ומאפריל 1941 נטל את השם כמושב בית הלל.
למרות מיקומו באזור של מצודות אוסישקין, לא תמיד הוא נחשב כאחת המצודות.
בינואר-פברואר 1940 עלה על הקרקע המושב שאר ישוב של הנוער הציוני, שנודע כ"מצודת אוסישקין ג'".
באוקטובר 1944 הקימו אנשי ארגון ירושלים של הפועל המזרחי את נחלים, שנודע כ"מצודת אוסישקין ד'".
לאחר מלחמת ששת הימים הוקם קיבוץ שניר כהיאחזות נח"ל, במקום שיועד למצודת אוסישקין ו'.
סביב חלוקת האדמות בין היישובים נודעו מספר סכסוכים, בגלל מחסור בקרקע והתנגדות להטרוגניות שנכפתה בתוכנית אוסישקין.
למרות שבפברואר 1942 דרשו אנשי קיבוץ דן להקים יישובים חדשים באזור, הם הביעו התנגדות באמצע שנת 1943 להתיישבות אנשי ארגון ירושלים במקום, בטענה שהקרקעות המיועדים ליישוב החדש, הם חלק בלתי נפרד מקיבוץ דפנה אשר אין לו מספיק קרקעות משלו.
לטענת אנשי היישובים הקיימים, הושגה הסכמה בעל פה עם אנשי ארגון ירושלים שהם יוותרו על ההתיישבות במקום.
היישובים הקיימים הזהירו את אנשי ארגון ירושלים שינקטו באמצעים בלתי נעימים אם יעזו לעלות למקום, ואכן במשך השנים הם החרימו את המקום במטרה להביא לנטישתם, כפי שאכן אירע בסוף במהלך מלחמת העצמאות.
ארגון טלמון להתיישבות של יהודי תימן טען ששטח הקרקע עליו עלה ארגון ירושלים הובטח לו במסגרת הרצון להעניק מקום במצודות לכל עדות ישראל, ותארו את עליית ארגון ירושלים על הקרקע במילים: "המוסדות המיישבים התמהמהו משום מה לתת לארגון לעלות על השטח הזה ובינתיים בא ארגון ירושלים של הפועל המזרחי וזכה במה שזכה ואיך שזכה".
אוסישקין, שעוד בחייו פעל להנצחת שמו, דרש שכל היישובים ייקראו מצודות אוסישקין.
אולם אנשי היישובים ורבים אחרים בציבור העדיפו שמות אחרים, כמו דן ודפנה ההיסטוריים.
זכר לשמות המקוריים של היישובים נשמר בשם 'צומת המצודות' בפאתי קריית שמונה.