כל מה שרצית לדעת על מקלעת כבידתית:
מקלעת כבידתית היא שיטה לתמרון גשושיות על ידי שימוש בהשפעת כוח הכבידה של כוכב לכת בחליפה קרובה.
ניתן להשתמש במקלעת כבידתית להאטת הגשושית או להאצתה וכן לשנות את מסלולה ביחס לשמש, באופן החוסך שימוש בדלק ומקצר את זמן ההגעה.
לעתים השימוש במקלעת כבידתית הוא הדרך היחידה האפשרית להגעה ליעד תוך שימוש בטכנולוגיות השיגור הקיימות.
בהתאמה לחוק שימור האנרגיה, האנרגיה הקינטית המתווספת לגשושית או נגרעת ממנה מתקזזת עם שינוי זעיר במהירות בה מקיף כוכב הלכת את השמש.
שיטת המקלעת הכבידתית פותחה בשנת 1959 במכון סטקלוב למתמטיקה בברית המועצות.
המימוש הראשון של השיטה בוצע על ידי ארצות הברית במשימת מארינר 10 של נאס"א, שבמסגרתה חלפה גשושית על פני כוכב הלכת נוגה בפברואר 1974 ועשתה שימוש בכח הכבידה שלו כדי להאט את מהירותה ולשנות את מסלולה במטרה להגיע ליעדה הסופי – כוכב חמה.
על מנת להעצים את ההאצה במקלעת כבידתית ניתן להפעיל את המנוע הרקטי של הגשושית בקרבת הפריגיאה, בה המהירות היא בשיאה והעלייה באנרגיה הקינטית היא מקסימלית.
כמו כן, במקלעת כבידתית ממונעת התאוצה שמפעילה כבידת הכוכב בשלב ההתקרבות אליו קטנה מהתאוטה בשלב ההתרחקות כתוצאה מאובדן מסת הדלק שנשרף בתמרון.
השימוש במקלעת כבידתית מוגבל למועדים נדירים בהם מיקומם של כוכבי הלכת ביחס לכדור הארץ וזה ביחס לזה מאפשר שימוש באחד מהם על מנת להגיע לשני, וזאת מאחר שמשך ההקפה של כל כוכב לכת סביב השמש הוא שונה ומיקומים יחסיים מסוימים חוזרים על עצמם לעתים רק אחת לעשרות רבות של שנים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למקלעת כבידתית:
•גשושיות
•תגליות והמצאות בברית המועצות