כל מה שרצית לדעת על מקצוע פרא-רפואי:
מקצוע פָרַא-רפואי (בעברית, בהתאם לקביעת האקדמיה ללשון העברית: "מקצוע נִלְוֵה רְפוּאָה") הוא מקצוע הקשור בטיפול רפואי אישי באדם, יש לו בסיס תאורטי מדעי, אך העוסק בו אינו רופא.
העיסוק בחלק ממקצועות אלה בישראל דורש רישיון מטעם משרד הבריאות והטיפול אצל חלק מבעלי מקצועות אלה מוכר על ידי ביטוחי בריאות לצורך החזר הוצאות טיפול.
דוגמאות למקצועות פרא-רפואיים הדורשים רישיון במדינת ישראל: ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה ותזונה קלינית.
מקצועות פרא רפואיים אחרים עשויים שלא לדרוש רישיון ממשרד הבריאות או לא להיות מוכרים על ידי הביטוח.
דוגמאות:
הנדסה ביו רפואית – פגישה אישית של מטופל עם ביו-מהנדס לא תכוסה על ידי הביטוח הרפואי.
אספקת תותבות (פרוטזות) – הביקור אצל ספק תותבות כן מכוסה על ידי הביטוח (לפחות בארצות הברית) ולמרות שלא כל אחד יכול להיות ספק תותבות – יש לימודים ייחודיים למקצוע – אין חובת רישיון ממשרד הבריאות כדי לעסוק בו.
עיסוי – לא צריך רישיון מיוחד כדי להיות מעסה.
עיסוי מוכר לצורכי ביטוח רפואי רק אם הוא ניתן על ידי פיזיותרפיסט, אך לא אם הוא ניתן על ידי אדם שמקצועו הוא "מעסה".
לא כל מקצוע שקשור לרפואה הוא מקצוע פרא-רפואי.
לדוגמה, רופא יכול להיעזר במיקרוביולוג לצורך טיפול בחולה, אך המיקרוביולוג לא נפגש אישית עם המטופל, ולכן זהו אינו בעל מקצוע פרא-רפואי.
רופא יכול להפנות מטופל לבעל מקצוע מתחום הרפואה האלטרנטיבית, כגון מרפא בדיקור סיני, והביטוח הרפואי אף עשוי לסייע למטופל בכיסוי הוצאות טיפול זה; אולם מקצועות הרפואה האלטרנטיבית לא נשענים על תאוריה מדעית, ולכן המטפל בדיקור סיני אינו בעל מקצוע פרא-רפואי.