כל מה שרצית לדעת על מרד האיכרים של אלזס:
מרד האיכרים באלזס פרץ באוגוסט 1524 כאשר האיכרים באלזס לא יכלו לשאת עוד את התעמרות הכמרים והאצילים בהם.
גם תנועת הרפורמציה שהתחילה כמה שנים קודם, גרמה לתחושה כי המצב בלתי יציב, וניתן כרגע לנצל את השעה.
המרד נשא אופי דתי, והונהג על ידי "נביא" – תומאס מינצר, רפורמטור רב פעלים, שהיה כומר פרוטסטנטי בסקסוניה ובנירנברג.
בשיאו של המרד השתתפו בו כשלוש מאות אלף איכרים.
בתחילה הם נחלו הצלחה גדולה – כל הערים פתחו את שעריהן בפניהם, ואט אט המרד התפשט גם לתורינגיה ולעוד ארצות בגרמניה, כגון פרנקוניה ובוואריה.
השיטה הייתה – לרצוח את כל האצילים והכמרים, ולבזוז ככל היכולת.
מכיוון שהמרד היה בעל אופי דתי, רצו האיכרים לטבוח גם ביהודים.
הודות להשתדלותו של יוסף בן גרשון מרוסהיים בפני מנהיגי המרד, תוך סיכון חייו, הסכימו הללו שלא לגעת לרעה ביהודים.
אמנם לא מעט פעמים לא עמדו בדיבורם ופגעו ביהודים, אך בכל אופן בפעולתו זו מנע כנראה פגיעה קשה יותר ביהודי אלזס וביהודי הארצות בהן פרץ המרד.
באמצע שנת 1525 הסתמן המפנה, כאשר הנסיך אנטון מלותרינגיה אסף צבא גדול והביס את האיכרים, שרבים מאוד מהם נהרגו בקרבות.
הקרב האחרון היה ליד פרנקהויזן, ב-15 במאי.
נהרגו בו 8,000 איכרים, והשתתף בו גם ה"נביא" תומאס מינצר, שהוצא להורג במיתה משונה ואכזרית ב-27 במאי.
לאחר סיום המרד ערכו האצילים מסע נקמה עקוב מדם ברחבי אלזס, הם המיתו איכרים רבים במיתות משונות וקשות, כאשר הם מעודדים בחוות דעת של אנשי דת שחייבו את עריכת מסע ההרג.
הידוע שבאנשי דת אלה היה פיליפ מלאנכטון, ידידו של מרטין לותר, אף על פי שלותר עצמו התנגד למסע הרג זה, ואף פרסם את התנגדותו.
לותר הסכים עם דרישות האיכרים, אך בה בעת החשיב יותר את חיוניות השלטון ועל כן התנגד למחאה אלימה.
ההערכה כיום היא שבמרד נהרגו כמאה אלף איכרים.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.