כל מה שרצית לדעת על מרד הרקליוס:
מרד הרקליוס (613-617 לספירה), מרד של יהודים נגד האימפריה הביזנטית ותמיכתם בפלישה הפרסית לארץ ישראל.
יהודי ארץ ישראל חברו לפרסים במרד נגד הקיסר הרקליוס במטרה לשחרר את ירושלים מהשלטון הביזנטי.
השליטה בירושלים נפלה לידי הכוחות היהודים פרסיים בהנהגת בנימין מטבריה, כעבור קרב ומצור בן עשרים יום.
הם אף הגו את תוכנית הפריצה לעיר: פיצוץ החומה על ידי הנחת מטען רב של אבק שריפה בחור קטן שפערו בחומה.
תחת הרשאה פרסית, היהודים שלטו בעיר במשך חמש השנים הבאות.
באותה העת ישבו ברחבי ארץ ישראל כ-150,000 יהודים, פזורים ב-43 יישובים.
למרות האוטונמיה המסוימת לה זכו היהודים, הם הרגישו שסופה קרב והציעו להעביר את תמיכתם לביזנטים בתמורה להבטחה כי יחוסו על חייהם אחרי הכיבוש.
בשנת 625 הצבא הביזנטי כבש את האזור מחדש והשאיר את בנימין מטבריה ואנשיו בחיים כפי שהובטח.
בשנת 628, הרקליוס הגיע לירושלים בתהלוכת ניצחון.
אף על פי שיהודי טבריה ונצרת כבר עברו לצד הביזנטי, נזירים הסיתו את הרקליוס לטבוח בהם.
רק מספר זעום של יהודים הצליח לברוח ולמצוא מקלט במצרים או במערות ויערות.
ככפרה להפרת הבטחתם ליהודים, הנזירים קיבלו על עצמם יום צום, אותו הקופטים שומרים עד היום.
מסופר כי הרקליוס חלם שחורבן האימפריה הביזנטית יבוא בידי אנשים נימולים.
בעקבות זאת, הוא הציע להרוג כל יהודי שלא יסכים להתנצר.
מסופר כי הוא שכנע את מלך הפרנקים להתנהג באופן דומה.
התוכנית הייתה שכל יהודי האימפריה ימותו או יהפכו לנוצרים תוך עשרים שנה.
דאגה נוספת של הרקליוס הייתה מפני מרידה נוספת וחבירה של יהודי האזור לאימפריה הערבית העולה.
בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור לטובת הערבים.
הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, שעמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש את מסופוטמיה, סוריה, מצרים, ארץ ישראל וירושלים.
מקור: https://he.
wikipedia.
org/w/index.
php?title=מרד_הרקליוס&oldid=16513930
קטגוריות: התקופה הביזנטית בארץ ישראלמלחמות בארץ ישראלמלחמות רומיותמרידות יהודיותתולדות עם ישראל בארץ ישראלהמאה ה-7קטגוריות מוסתרות: סכסוך צבאי ללא מפת מיקוםסכסוך צבאי ללא קואורדינטות