מרווח (מוזיקה)


כל מה שרצית לדעת על מרווח (מוזיקה):
קוורטה זהו המרווח הרביעי.
המרווח קוורטה הוא מרווח בן 4 צלילים, כמו בין דו לפה.
קוורטה נחשבת למרווח זך כשאינה מופיעה מול הבס, בערך עד המוזיקה של סוף המאה ה-18.
קוורטה מוגדלת היא טריטון (מרווח בן 3 טונים), שנחשב למרווח דיסוננטי.
בעבר נודע כמרווח "שטני" שאין לנגנו.
קווינטה זהו המרווח החמישי.
המרווח קווינטה הוא מרווח בן 5 צלילים, כמו בין דו לסול.
קווינטה נחשבת למרווח זך הקווינטה היא בת שלושה וחצי טונים ויכולה להיות מוגדלת (4 טונים) או מוקטנת (טריטון).
הקווינטה מופיעה בסולם דו מז'ור בין דו לסול, בין רה ללה ,בין מי לסי ובין פה לדו.
סקסטה זהו המרווח השישי.
המרווח סקסטה הוא מרווח בן 6 צלילים, כמו בין דו ללה.
סקסטה נחשבת למרווח קונסוננס בלתי מושלם.
סקסטה קטנה היא בת ארבעה טונים וסקסטה גדולה בת ארבעה וחצי טונים.
בסולם דו מז'ור מופיעה סקסטה קטנה בין מי לדו וסקסטה גדולה בין דו ללה ובין רה לסי.
ספטימה (מלטינית Sept, שביעי) הוא המרווח השביעי.
המרווח ספטימה הוא מרווח בן 7 צלילים, כמו בין דו לסי.
ספטימה נחשבת למרווח דיסוננט.
ספטימה קטנה היא בת חמישה טונים וספטימה גדולה בת חמישה טונים וחצי.
בסולם דו מז'ור נמצאת הספטימה הקטנה בין מי לרה ואילו הגדולה בין דו לסי.
קיימים עוד שני סוגי ספטימה:ספטימה מוגדלת, שמרווחה הוא של ששה טון, כמו בין דו לסי דיאז וספטימה מוקטנת, שמרווחה הוא של ארבעה וחצי טון, כמו בין סול לפה במול.
המרווח המשלים (או ה"הופכי") של ספטימה הוא הסקונדה, שגם היא מרווח דיסוננט.
אוקטבה זהו המרווח השמיני.
מרווח אוקטבה הוא מרווח בן 8 צלילים, כמו בין דו לדו שמעליו.
אוקטבה נחשבת למרווח זך.
היא בת שישה טונים, מביאה את הסולם מחדש אל צליל הטוניקה שלו, אם גבוה או נמוך יותר.
נונה הינה המרווח התשיעי, היוצר את המרווח בין הדרגה הראשונה לתשיעית במודוסים, או בין השנייה לעשירית וכו׳.
המרווח מופיע בשתי צורות.
האחת – נונה קטנה, שיוצרת מרווח של ששה וחצי טונים (אוקטבה + סקונדה קטנה, או אוקטבה + חצי טון).
והשנייה – נונה גדולה, היוצרת מרווח של שבעה טונים (אוקטבה + סקונדה גדולה, או אוקטבה + טון שלם).
הנונה נחשבת למרווח דיסוננטי.
אל רשימת המרווחים הללו המוכרים יותר מתווספים גם הדצימה (10) שהיא למעשה אוקטבה + טרצה, האונדצימה (11) שהיא אוקטבה + קוורטה וכולי.

מרווחים במוזיקה

פרימה • סקונדה • טרצה • קוורטה • טריטון • קווינטה • סקסטה • ספטימה • אוקטבה

תאוריית המוזיקה

לכל מרווח יש אחר המשלים אותו לאוקטבה ואופיו הצלילי דומה לזה שלו.

הסקונדה צורמת ואינה נעימה לאוזן.
מרווח של סקונדה מתאפיין בחוסר יציבות ומבקש להיפתר בהתאם לכיוון – כלפי מעלה או כלפי מטה.
המרווח המשלים את הסקונדה הוא הספטימה, הנושאת תכונות צליליות דומות, אך בניגוד לתצלילה ה"מכווץ" של הסקונדה, הסטימה נשמעת "רחבה" יותר.
הטרצה היא מרווח יציב ונוח, שאיננו דורש פתרון המסגרת ההרמוניה המסורתית.
קריאת הקוקייה משתמשת במרווח זה, דבר הבא לידי ביטוי גם בשעוני קוקייה ופעמוני דלתות.
היפוכה המשלים הוא מרווח הסקסטה, היציב כמוה.
קוורטה וקווינטה מאופיינות בתצליל "ריק".
כל אחת היא היפוכה של השנייה ושתיהן יחד יוצרות אוקטבה מלאה.
בעוד שהקווינטה נחשבת למרווח קונסוננטי באופן מוחלט, הדבר אינו כך בנוגע לקוורטה, ככתוב מעלה.
אוקטבה הוא המרווח השלם והיציב ביותר, משום שלמעשה הוא כולל את כולו בעצמו והמשלים היחיד שלו הוא למעשה הפרימה.
היא מכפילה את עצמה, כמו שירת אוניסונו – בקול אחד.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למרווח (מוזיקה):
הרמוניה
מרווחים
מונחים מוזיקליים