כל מה שרצית לדעת על מריה מאלניה:
מריה מאלניה (1050 לערך – לאחר 1103) הייתה בתו של המלך הגאורגי, בגרט הרביעי מבית בגרטיוני (1027-1072) ואשתו של הקיסר הביזנטי, מיכאל השביעי דוקסוס ומאוחר יותר של ניקפורוס השלישי בוטניאטסוס.
היא נזכרת בשם מריה מאלניה ולעתים מבלבלים אותה עם אמה בורנה מאלניה, אשתו השנייה של בגרט הרביעי.
מריה נולדה כנסיכה מרתה (მართა) מגאורגיה.
בשנת 1056 היא נשלחה לקונסטנטינופול לקנות בה השכלה וחינוך תחת חסותה של הקיסרית הביזנטית, תאודורה, שנפטרה באותה שנה בה שבה מרתה למולדתה.
בשנת 1065 היא נישאה לנסיך מיכאל השביעי דוקסוס בנו של קונסטנטינוס העשירי, שהיה בן 15 והיה מיועד לרשת את אביו על כס המלוכה.
הפיכת חצר, שהתרחשה בשנת 1078, נישלה את מיכאל מכס המלכות והמליכה את ניקפורוס השלישי בוטניאטסוס.
מריה הסכימה להינשא לקיסר החדש בתנאי שבנה, קונסטנטינוס דוקס , יוכרז כיורש מוחלט שלו.
ניקפורוס הפר בסופו של דבר את הבטחתו, והקיסרית הפכה מעורבת בקשר שאורגן על ידי הגנרל הביזנטי, אלכסיוס הראשון, שעל פי השמועה היה מאהבה.
אלכסיוס הכריח את ניקפורוס לוותר על כתר המלוכה, והכתיר את עצמו, בשנת 1081, לקיסר האימפריה הביזנטית.
אלכסיוס הכריז על קונסטנטינוס דוקס כיורשו.
מאוחר יותר אירס אלכסיוס את בתו, אנה קומננה, לקונסטנטינוס.
אלא שלאחר הולדתו של יוחנן השני, בשנת 1087, השתנה המצב ואירוסיה של אנה לקונסטנטינוס בוטלו.
קונסטנטינוס נאלץ להיפרד ממעמדו כיורש מוחלט ומריה הוכרחה לפרוש למנזר.
קונסטנטינוס נפטר בשנת 1095 או 1096 בערך בגיל עשרים, ומעורבותה של מריה בפוליטיקה הסתיימה סופית.
מריה התפרסמה ביופיה הרב ובהשכלתה.
היא קיימה תכתובת קבועה עם התאולוג והפילוסוף הידוע דאז, תאופילקט מבולגריה (בולגרית: Теофилакт Български), שהושפע רבות מהקיסרית כאשר כתב את עבודתו העיקרית, "הסברים לבשורה על פי יוחנן".
מריה גם שימשה כפטרונית המנזרים הגאורגיים בבלקן, במיוחד מנזר איווירון שעל הר אתוס ביוון.
היא הצטרפה, כמו אמה בורנה מאלניה, לבניית מנזר קאפאטה שבהר ציון בירושלים.