כל מה שרצית לדעת על מרימר:
מרימר היה אמורא בבלי בדור השישי, היה ראש ישיבת סורא.
רבים מאמרותיו המוזכרות בתלמוד מוזכרות במילה "דרש", והן הדרשות שאמר בישיבה.
מרימר היה חבירו הקרוב של מר זוטרא.
יחד עסקו בבניית בתי כנסיות‏.
היו להם הנהגות משותפות,ולרוב הם מוזכרים יחד בהנהגות משותפות: מהם: התפללו תפילת שחרית לפני דרשה שנשאו שניהם בעירם בשבת‏, אמרו את ברכת קידוש לבנה כאשר אחרים אוחזים אותם מפאת חולשתם – כדי שיוכלו לאומרה בעמידה‏.
כאשר היה מגיע אליהם גוי בחג הם הודיעו לו כי אסור להם לבשל בשבילו ביום טוב (שכן היתרמלאכת אוכל נפש הותר רק בבישול לצורך יהודי) ולכן עליו להסתפק במה שיביאו לו, מעט ככל שיהיה.
בכך מנעו מעצמם לחץ, שעלול להביא לידי הוספת אוכל בסיר לכבוד הגוי, דבר האסור בחג‏הוא היה ידיד של רבינא, ואמר לו מאמרים, ששמע מאביו של רבינא, שקיבל מאמוראים מהדורות הקודמים‏.
הם מוזכרים במשא ומתן הלכתי שדנו יחד, פעמים רבות, בתלמוד הבבלי.
מסופר כי פעם עמד רב אחא על פתח ביתו, ובדק את השאלות הנכנסות והיוצאות לביתו, ומששמע פסק שהיה חלוק עליו, החזיר את השואל לשאול שוב את מרימר‏חכמי האמוראים היו לומדים מהנהגותיו הלכות רבות.
כך למשל, סיפרו שני בניו של רב חסדא לרב אשי, את הסיפור הבא: מרימר הגיע לעירם, אך לא היה להם יין להביא להם שיעשה בו הבדלה, למרות שהביאו לו שכר הוא סירב להבדיל בו, והוא ישן במוצאי שבת ללא הבדלה, ועד שהביאו לו יין להבדלה למחרת הוא לא הבדיל.
שנה מאוחרת יותר, שוב התרחש אותו מעשה, אך משהביאו לו שניהם שכר ואמרו לו אין יין, אמר מרימר, כי אם כן – שבמקום זה אין אף פעם יין רק שכר, נמצא כי השכר נחשב המשקה העיקרי של המדינה, וניתן להבדיל עליו.
כאשר שמע רב אשי מעשה זה, הוא נענה: שלוש הלכות ביכולתי ללמוד ממעשה זה: אחת – שלמרות שמבדילים בתפילת ערבית שבמוצאי שבת בברכת אתה חוננתנו, יש לחזור ולהבדיל שוב אחרי התפילה על כוס יין, ההלכה השנייה – שאסור לאכול קודם הבדלה, ההלכה השלישית – שמי שלא הבדיל יכול להבדיל כל השבוע‏.
גם בנו יהודה מר בר מרימר, היה אמורא, ופסקיו מוזכרים בתלמוד.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למרימר:
•אמוראים
•הדור השישי לאמוראי בבל
•ראשי ישיבת סורא