כל מה שרצית לדעת על מרכז ניסויים לחקלאות מדברית:
מרכז ניסויים לחקלאות מדברית ממוקם במועצה אזורית רמת נגב.
שורשיו של מרכז הניסויים בתחנת הניסיונות שהוקמה בקיבוץ רביבים בראשית שנות השישים על ידי יואל דה-מלאך.
המרכז פועל במסגרת מחקר ופיתוח רמת נגב מאז שנת 1981.
בינואר 2007, הוחלט לקרוא למרכז לחקלאות מדברית על שמו של דה-מלאך.
המרכז ממוקם במדבר, (ממוצע הגשמים: כ-90 מ"מ לשנה) – 30 ק"מ דרומית לבאר שבע, קרוב לשפת נחל הבשור, במקום מפגשם של שני סוגי קרקע: אדמת לס ואדמת חול.
אדמת הלס היא אבק מוסע על ידי הרוח מרחוק, מסיני ומצפון מצרים.
אדמת החול היא המשך ישיר לדיונות שפת הים, למעשה המשכם של חולות אל-עריש.
במרכז מצויים שני סוגי מים:מי המוביל הארצי – 1.
2.
דצ"ס/מ' = 250 מיג'/ל'המים המתוקים כיום הם מים מהמתפיל של אשקלון מהולים במי המוביל 0.
5 דצ"ס/מ'.
מי בארות מקומיות – 4.
2- 6.
2 דצ"ס/מ' = 1,400 – 1,800 מיג'/ל', עומק הקידוחים כ- 700 – 1,000 מ'.
גובה פני המים לאחר הקידוח: כ- 300 מ'.
בפועל אפשר לייצר מים מכל מליחות שהיא, בהתאם לנדרש מהנסויים.
המים הם בטמפרטורה של °38 עד °42 צ' והם מנוצלים לחימום בתי הגידול.
המרכז שייך למועצה אזורית רמת נגב אולם כל הניסויים מבוצעים על ידי צוות שכולל חוקרים מקומיים, חוקרים מהמוסדות המדעים (אוניברסיטת בן-גוריון, מכון וולקני, האוניברסיטה העברית ועוד) ומדריכים מלשכת ההדרכה של משרד החקלאות.
הבניין של המרכז לחקלאות מדברית
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למרכז ניסויים לחקלאות מדברית:
•ויקיפדיה: עריכה – ויקיזציה
•ויקיפדיה: עריכה – ישראל
•ויקיפדיה: עריכה – מדעי הטבע
•ישראל: חקלאות