כל מה שרצית לדעת על משפט הרופאים בגרמניה:
משפט הרופאים בגרמניה הוא משפט בו הועמדו לדין בפני בית דין צבאי של ארצות הברית 23 פושעי מלחמה נאציים, שביצעו ניסויים רפואיים בגופם של אסירים ואשר היה חלק מסדרת משפטי נירנברג הנוספים.
במהלך מלחמת העולם השנייה ביצעה גרמניה הנאצית מספר רב של פשעים נגד האנושות, שבין הנוראיים שבהם היו הניסויים הרפואיים הנאציים, שביצעו רופאים גרמניים במחנות הריכוז וההשמדה, בגופם של אסירים.
חלק ממבצעי הניסויים, 20 רופאים ו-3 אנשי סגל רפואי הואשמו בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות והועמדו לדין בנירנברג.
המשפט נערך החל מ-25 באוקטובר 1946 ועד ל-20 באוגוסט 1947.
במשפט הגנו הנאשמים על מעשיהם וטענו שהיו מעשים פטריוטיים בשירות המולדת.
אולם בית הדין קבע כי הניסויים נערכו באכזריות, ללא הסכמתם של הקורבנות וללא תכלית מדעית אמיתית, וכי היו אלה מעשי רצח מתוכננים שנגרמו תוך עינויים וסבל של הקורבנות.
ועל כן גזר על 7 מן הנאשמים גזר דין מוות והם הוצאו להורג בתליה ב-2 ביוני 1948 בכלא לנדסברג שבבוואריה (בו נכלא בזמנו היטלר לאחר הפוטש במרתף הבירה).
9 מן הנאשמים נידונו לתקופות מאסר שנעו בין 10 שנים למאסר עולם, ו-7 מהם זוכו.
בעקבות המשפט גובש קוד נירנברג, שנבע מאחד הלקחים שהופקו מן המשפט, הקובע "כי לעולם לא יבוצעו יותר ניסויים רפואיים על בני אדם ללא הסכמתם, וללא שיסבירו להם מראש את אופן עריכת הניסויים ואת התוצאות הרפואיות העלולות להגרם להם כתוצאתם".
בשנת 1964 פרסמה עצרת ההסתדרות הרפואית העולמית שהתכנסה בהלסינקי, פינלנד את הצהרת הלסינקי, הקובעת כללים ליישום עקרונות אלה ומהווה אחד ממסמכי היסוד של האתיקה הרפואית.
מדינות רבות, ובכללן ישראל, אימצו עקרונות אלה לתוך הקוד האתי הרפואי שלהן ואף חוקקו חוקים בנושא.