משפט קרופ


כל מה שרצית לדעת על משפט קרופ:
משפט קרופ, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד אלפריד קרופס ואח' (The United States of America vs.
Alfried Krupp, et al.
היה העשירי מבין שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים אשר נידונו בפני בית דין צבאי אמריקאי בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, לאחר תום מלחמת העולם השנייה.
משפט קרופ היה השליש מבין משפטיהם של תעשיינים גרמנים, שני האחרים היו משפט פליק ומשפט אי גה פארבן.
במשפט קרופ עמדו לדין שנים-עשר מנהלים של תאגיד קרופ אשר הואשמו בכך שאיפשרו את חימוש הכוחות המזוינים של גרמניה ובכך השתתפו באופן פעיל בהכנות הנאצים לפתיחה במלחמה, כן הואשמו בהעסקת כוח אדם בתנאי עבדות בחברותיכם.
הנאשם הראשי במשפט היה אלפריד קרופ, מנכ"ל חברת קרופ אחזקות מאז 1943 ובנו של גוסטב קרופ אשר היה נאשם במשפט נירנברג של פושעי המלחמה העיקריים אשר התנהל בפני בית הדין הבינלאומי (שם שוחרר מן המשפט מסיבות בריאות).
שופטי בית הדין היו יו סי.
אנדרסון, אב בית הדין ונשיא בית המשפט לערעורים בטנסי, אדוארד ג'יי.
דיילי מקונטיקט, ויליאם ג'יי.
וילקינס מוושינגטון.
התובע הראשי היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור.
כתב האישום הוגש ב-17 בנובמבר 1947.
המשפט התנהל מ-8 בדצמבר 1947 ועד 31 ביולי 1948.
נאשם אחד זוכה בדין, שאר הנאשמים נידונו לתקופות מאסר שבין שלוש לשנים-עשר שנים והנאשם הראשי, אלפריד קרופ, הצטווה למכור את כל אחזקותיו בחברה.
על פי הערכות שמרניות, תאגיד קרופ העסיק בתקופת מלחמת העולם השנייה כ-100,000 עובדי כפייה, מהם כ-23,000 שבויי מלחמה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשפט קרופ:
משפטי נירנברג
אושוויץ מונוביץ