נאו-ציונות


כל מה שרצית לדעת על נאו-ציונות:
נאו-ציונות הוא זרם הגותי ופוליטי בציונות שצמח במדינת ישראל ובתפוצות ישראל.
נושא עיקרי בנאו-ציונות הוא התמודדות עם האידאולוגיה הפוסט-ציונית.
ישנן דעות שונות ממתי החלה צמיחתו; יש הסוברים שמשנות ה-60 של המאה ה-20, ויש הסוברים ששנות ה-80 של המאה ה-20.
האידאולוגיה הנאו-ציונית מתמודדת עם שני זרמים פוסט-ציונים: פוסט-ציונות מן הימין, ופוסט-ציונות מן השמאל:

פוסט-ציונות מן הימין (על פי השיטה הנאו-ציונית) הוא זרם הגותי ופוליטי המעמיד את קיומה של ריבונות יהודית בכל ארץ ישראל כערך קובע, הגובר על ההשלכות שתהיינה על הדמוגרפיה והדמוקרטיה במדינת ישראל, כתוצאה מהגדרת כל שטחי ארץ ישראל כנתונים באופן בלעדי תחת שלטונה וחוקיה של ישראל.
פוסט-ציונות מן השמאל הוא זרם הגותי ופוליטי, אשר התפתח כתוצאה מתהליכים היסטוריים.
בניגוד לפוסט-ציונות הימנית המשמרת את שטחי 67 כחלק משטחה של ארץ ישראל, הפוסט ציונות מן השמאל התפתחה לאחר מכן, להבנה כי אין צורך במלחמה דמוגרפית וגאוגרפית במדינה, האוניברסליות על בסיסה הוקמה המדינה, מהווה גורם לכך שגם אזרחיה הערבים של מדינת ישראל הם אזרחים שווים.

הנאו-ציונות מצהירה כי היא מבקשת לחבר בין השורשים היהודיים של הציונות, לבין צרכיה המודרניים; וגורסת כי העם היהודי וריבונותו על ארץ ישראל, תוך שאיפה לתיקון עולם, היא יעדו של עם ישראל.
קיימת מחלוקת על הגדרתה המדויקת של האידאולוגיה הנאו-ציונית.
הוגים פוסט-ציונים מבקשים להגדירה כתנועה ימנית אשר הגיחה לאחר מלחמת ששת הימים.
מאידך, הוגים שונים רואים בה תגובה להגות פוסט-ציונית הן מימין והן משמאל, כתוצאה מהתערערות האתוס הציוני החל משנות ה-80 של המאה ה-20, ולכן יש הסוברים כי שגוי לשייכה לצד אחד של המפה הפוליטית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לנאו-ציונות:
זרמים בציונות
ישראל: גישות שונות לאופי המדינה