נאסר א-דין שאה קג'אר


כל מה שרצית לדעת על נאסר א-דין שאה קג'אר:
נאסר א-דין שאה קג'אר (בפרסית: ناصرالدین شاه قاجار; פונטית: ‎ Nāṣiru d-Dīn Shāh Qājār;‏ 16 ביולי 1831 – 1 במאי 1896) היה שאה (מלך איראן) מ-17 בספטמבר 1848 ועד מותו בהתנקשות, כ-50 שנה לאחר מכן.
השליט הרביעי בשושלת הקג'ארית.
תקופת שלטונו היא השלישית באורכה בהיסטוריה של פרס, אחרי תקופות השלטון של המלכים שבור השני ותהמספ הראשון.
למרות ששלטונו התאפיין במגמות של פתיחות למערב ולמודרנה וביטול סמכויות אזרחיות של אנשי דת ומסירתן לפקידות חילונית, הוא היה שליט טוטליטרי שרדף על רקע דתי, בין השאר, את בני העדות הבהאית והבאבית.
נודע במיוחד בכך שמסר נכסים ואינטרסים כלכליים של ארצו לידיים בריטיות, דבר שהוביל בסופו של דבר לרציחתו על ידי לאומנים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לנאסר א-דין שאה קג'אר:
איראן בימי שלטון השושלת הקג'ארית
אבירי מסדר העיט השחור
מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים
קורבנות רציחות פוליטיות
מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
מעוטרי עיטור אנדריי הקדוש
מעוטרי אות לגיון הכבוד