כל מה שרצית לדעת על נוקטורן (מות החייל):
"נוקטורן" או "מות החייל" (1949) הוא ציור מאת הצייר מרסל ינקו.
הציור "נוקטורן" (בעברית: לילי), ששמו שאול מן הסוגה המוזיקלית נוקטורן, מציג חמש דמויות המקיפות דמות שרועה העטופה בתכריכים.
הדמויות לבושות בבגדים בצבע ירוק-כחול, המרמז על היותן חיילים.
אחת הדמויות, הניצבת בצידה הימני של הציור, היא דמות נשית.
בעוד שחלק מן החיילים מתוארים בתלבושת צבאית, אחד מהם, המוצב בחזית הציור ואוחז בידו רובה, מתואר לובש גלימה קצרה ובחגורתו נעוץ פגיון.
על פי יגאל צלמונה תיאור זה מזהה את הדמות עם הסיקריים.
בכך, טען, יוצר ינקו קישור בין ההיסטוריה היהודית לבין ההווה.
מבחינת הקומפוזיציה, הציור מאופיין בריבוי קווים אלכסוניים, שנוצרים על ידי תנועות הידיים של הדמויות, על ידי הרקע.
סגנון הציור משלב בין הפשטה וקוביזם לבין השפעת האקספרסיוניזם, הבאים לביטוי כסגנון דקורטיבי של הדמויות.
גדעון עפרת מצא בציור את השפעתו של פאבלו פיקאסו, ובייחוד של ציורו "גרניקה" (1937).
[דרוש מקור: העשור הראשון, הגמוניה וריבוי].
הציור הוא חלק מקבוצה של יצירות שיצר ינקו בתקופת מלחמת העצמאות ובעקבותיה.
בשנת 1949 אף הציג ינקו תערוכה בבית הנכות בצלאל תחת השם "מלחמתי".
ציור זה הוצג בתערוכה קבוצתית של "אופקים חדשים" תחת השם "נוקטורן".
ביקורות בנות התקופה תקפו את הצגתם של חיילי צה"ל בציור בסיטואציה אנטי-הרואית.